לוק ישב ליד השולחן העגול שבמזנון החללית וחתך עוגת אורז דביקה שהייתה מכוסה ברוטב סמיך בצבע ירוק. הוא נעץ את מזלגו הלבן בחתיכה העגלגלה ולעס אותה, המרקם הדביק והמשונה של העוגה מרגיש זר בפיו.
עוגת האורז בהחלט לא הייתה הדבר המזמין או הערב ביותר לחך שהיה למזנון חללית המורדים להציע, אבל היא הייתה הדבר היחיד שלוק יכל לאכול. כל שאר האוכל שהוגש היה עשוי מבשר מיובש וצמיגי, ולוק לא אכל בשר.
זה היה מנהג שהושרש כל כך עמוק בתודעתו, שהוא לא יכל אפילו לחשוב על דרך אחרת לחיות. אובי ואן סיפר לו שכל הג'דיי היו צמחונים כשהמסדר עוד התקיים, ולוק הבין למה אביו רצה לשמר את הערכים האלו. הוא אף פעם לא היה מוכן לשחרר לגמרי מהעבר שלו, גם כאשר הסתיר אותו מבנו והדחיק כל זכר אילו.
הסיוטים שהתעורר מהם בבהלה בחצות שהיו כל כך מוחשיים, החלומות בהקיץ שלו שמידי פעם התגשמו לנגד עיניו כמה שניות לאחר שהפסיקו, הפעמים בהם קיבל בדיוק את מה שרצה בכל ההגרלות. הוא תמיד רץ לאביו אחרי המקרים האלו, מספר לו את מה שקרה, והוא בכל פעם התייחס לכך בביטול ואמר שזה "רק חלום רע" או "רק מזל."
אבל אביו ידע שזה לא נכון, הוא ידע שאלו ביטויים מוקדמים של היכולות שלו ובחר להסתיר אותם מלוק כדי להגן עליו מפני האימפריה, מפני שנאתה של הגלקסיה כלפי הג'דיי ואנשים שהם קצת שונים מהממוצע.
לוק המשיך ללעוס את עוגת האורז שלו, מודה שהרוטב הירוק והעבה הוא הדבר היחיד שמציל את המנה מחוסר טעם מוחלט, עיניו פונות לעבר מורדת עם שיער שחור וקצר שהתיישבה לידו.
"היי, אני מנחשת שאתה לוק סקייווקר המפורסם שכולם מדברים עליו," היא אמרה בחברותיות.
"זה אני," הוא אמר לאחר שסיים לאכול את עוגת האורז.
"טוב, אתה לא נראה כמו הקוסמים המרושעים שסיפרו לנו עליהם בבית ספר," היא ציינה.
"אני מניח שאני לא נראה," אמר לוק בשקט.
"אז מה, הג'דיי לא באמת הרסו את הגלקסיה? או שכן הרסתם את הגלקסיה ואתה פשוט מרגיש אשם בשמם אז באת לעזור לנו?" היא שאלה כבדרך אגב, כאילו לא מבינה כמה מילותיה ישפיעו על הנער שישב לידה.
לוק לא כעס עליה, לא כעס על העובדה שחשבה שהג'דיי הם מרושעים ומעוותים. אחרי הכל, הוא גם חשב כך, חשב כך לפני שאביו הראה לו את האמת.
אבל דבריה לא לגמרי פסחו על רגשותיו, הם עדיין השפיעו עליו, גרמו לאי נוחות שחש מאז שנכנס לחללית המורדים רק לגבור.
"הג'דיי לא הרסו את הגלקסיה. הם לא היו התוקפים, הם היו המותקפים. האימפריה השמידה כל אחד ואחד מהם רק כדי להגיע לנקודת הכוח שבה היא היום. אם הג'דיי לא היו מושמדים, האימפריה לא הייתה קיימת," לוק הסביר, יותר עצב ממה שהוא התכוון חודר לדבריו.
YOU ARE READING
לא נורמלי - לבד מול האפלה ~הסתיים
Fanfiction*חובה לקרוא את הספר הראשון בסדרה: 'לא נורמלי' לפני שקוראים את הספר הזה* לוק שבור. אביו, שהיה פעם אביר ג'דיי חכם ועוצמתי, פנה לצד האפל כדי להגן עליו, ובמהלך כך שכח אותו והפך לדארת' ווידר חסר הרחמים. עכשיו, שלוש שנים אחרי, לוק נמצא על חללית המורדים, ב...
