פרק 11

26 6 47
                                    

לוק ישב על חומת האבנים שהקיפה את מוצב האימפריה ששכן בצפון העיר אשר באלרואה, משקפת בידיו ומכשיר קשר קטן ושחור מוצמד לדש מעילו שהתנפנף ברוח השורקת, אור אדום יחיד מצביע על הימצאו שכן הוא השתלב בצורה מושלמת עם בגדיו של הנער השפוף שתצפת על חיילי פלוגות הסער הלבנים והבולטים יוצאים מהבניין הראשי אל החצר.

פנסים לבנים מוכתמים מטיפות גשם האירו את אזור המוצב והסתובבו באופן תמידי כדי לחפש לפולשים כגון לוק וחבורת המורדים שעבד איתה כעת, לוק נשכב על בטנו כל פעם שהם חולפים לצידו, מתפלל בשקט בליבו שהערפל הכבד ששרר גם בגובה כזה יסתיר אותו מעיניהם הצופות תמיד של תצפיתני פלוגות הסער.

עם עמידה זקופה כמו אחד מהבניינים המרובעים בזנדרי ועיניים חדות כנץ, תצפיתני פלוגות הסער יצרו לעצמם תדמית מאיימת, תדמית שלוק, בכל מסעותיו ברחבי הגלקסיה, היה מודע לה.

הוא סידר את ברדסו על ראשו וקם משכיבתו, נע בישיבה לעבר קיר שהטיל צל גדול לכיוונו, יודע כי שם יוכל להתמזג באופן טוב יותר כך שיהיה יותר קשה למצואו. לוק נצמד לקיר עם גבו וייצב את גופו בעזרתו, שולח יד ארוכה לעבר פינתו ואצבעותיו מתקשות לקבל אחיזה נוחה בגלל הבטון החלקלק מגשם שהוא עשוי ממנו.

לוק מצא את עצמו עוצם את עיניו ומתרכז, מנסה לזמן את ה'כוח' אל קצות אצבעותיו, אבל כאשר נהיה מודע למעשה שנייה לאחר שביצע אותו, הוא פקח את עיניו במהירות, הצמרמורת הנעימה שחיכתה לו מבעד למחסום שבנה בינו לבין ה'כוח' מתפוגגת לאין, מחזירה את גופו במין חבטה פתאומית בחזרה לעולם הגשמי, האמיתי, בו הג'דיי היו נרדפים ויכולות יוצאות מגדר הרגיל היו יכולות להביא עלייך את מותך.

במאמץ רב, הוא הצליח למצוא עמק קטן בבטון המוחלק, ציפורניו חופרות בו ועוזרות לגופו להגיע לתנוחה טובה יותר, לתנוחה שגרמה לליבו של הנער להאט את קצב פעימותיו ולגופו להירגע מעט.

לוק סידר את משקפתו ומיקד את התמונה שמול עיניו על דלת היציאה הפתוחה מהבניין הראשי, שם טיילו חיילי פלוגות סער על השביל שנשמר יבש על ידי שדה הכוח הלבן והעגול שהבהב מסביב למוצב, משרת כשכבת הגנה בנוסף לחומה שעליה לוק ישב. טיפות המטר הרבות שירדו נשרפו כאשר באו במגע עם שדה הכוח, ויצרו אדוות זוהרות על הכיפה כמו כוכבים נופלים בלילות השקטים שלוק זכר מג'ין לין.

"לוק."

הנער הסיט את מבטו מהמשקפת אל עבר הקול שדיבר אילו, מבוהל מעט שמישהו בכלל ידע מהו שמו בכוכב הלכת הזה, בו התאמץ כל כך לשמור על זהותו חבויה.

"הייעוד הוא ההתגלמות הטהורה ביותר של ה'כוח'. לא משנה לאן אתה תלך, באיזה שביל של חייך תבחר, ייעודך ילך ביחד איתך, ירדוף אותך עד שלבסוף, ברגע הנכון, יתפוס אותך."

המילים העבירו בלוק צמרמורת, הוא לעולם לא חשב שישמע את המילים האלו באלרואה, במקום שאילו הלך כדי להתרחק מאחריותו ותפקידו בתור הג'דיי האחרון, כדי להתחמק מייעודו...

לא נורמלי - לבד מול האפלה ~הסתייםWhere stories live. Discover now