להב ירוק בוהק הופיע לנגד עיניו הכחולות של לוק, מזמזם באנרגיה וגורם לג'דיי לשכוח לרגע קט לגבי שיחתו הסוערת עם הנסיכה ליאה, שבה גילה לה מי הוא אביו, שבה אמר שהוא בנו של אדם שכעת היה רוצח.
תחושתה הקרירה של המתכת על ידיו שטפה את גופו, מזכירה לו כמה נהנה מלהילחם בחרבות אור, כמה באמת התגעגע להיות ג'דיי בגלוי, שיכול לשלוף את חרב האור שלו בקלילות ולהתאמן איתה, שיכול להשתמש ב'כוח' בשביל אימונים וכדי להגן על הגלקסיה בצורה הטובה ביותר, שרק הוא מסוגל לה.
הוא ידע שהוא מעולם לא באמת חווה איך זה באמת להיות ג'דיי שחופשי לעשות את כל הדברים הללו, ידע שהעצמאות שלו בחברת המורדים או בבקתתו בטאטואין היא בועה בטוחה, שלא קיימת בשום מקום אחר, שבהם מסתובבים אנשים כמו ג'יינה.
לוק הדחיק את המחשבה, הוא לא רצה להתמודד עם הכאב הבלתי ניתן לשיעור של בגידתה, כאב שרק יכביד עליו וימשוך אותו יותר קרוב לעלטה של הצד האפל, שמעכלת הכל, כולל את אביו האהוב...
חרב האור האירה את פניו ואת סביבתו כאשר הניף אותה בתנועה מרוכזת ואלגנטית, מנסה להסתגל שוב לחרב האנרגיה הלוהטת שהייתה בידיו שמביאה איתה כל כך הרבה אחריות, כל כך הרבה התחייבות.
"לוק, אני רואה שאתה קצת עסוק ברגע זה," אמר אובי ואן, רוחו הכחולה מתגשמת מול האזור בו לוק התאמן בחרב האור שלו, ליד הדלת הלבנה שהובילה לתא הטייס בו ישבה ליאה וניסתה לעכל את מה שלוק סיפר לה.
"אובי ואן," לוק כיבה את חרב האור שלו והניח אותה על השולחן שבמרכז הספה המעוגלת, מופתע מעט שהמאסטר שלו ידע שהוא כבר לא באלרואה, ונגלה לפניו בחללית המורדים של ליאה, שם לא תיחשף לו סכנת גילויו.
"אני חש שמשהו טורד אותך, ספר לי מה זה, לא ראיתי אותך זמן רב," אמר אובי ואן ושילב את ידיו מכוסות הגלימה זו בזו, מביט בלוק בזוג עיניים אפורות-כחולות וחכמות.
"לפני שטסתי לאלרואה, הבטחתי לנסיכה ליאה לא להשתמש ב'כוח' אלא אם אני חייב, וזה הוביל אותי ל... מקומות לא נעימים. לא יכולתי להשתמש ב'כוח', אבל הוא תמיד בא אליי בדרך כלשהי, מילא אותי בצמרמורת נעימה ובכוחות מעבר לאלה של האדם הרגיל. באחת ממשימותיי, נתקלתי בסוכן מיוחד של האימפריה, והוא הצליח להביס אותי, להביא אותי לסף המוות. הייתי חייב להשתמש ב'כוח' כדי לרפא את עצמי, אבל אז, אחת מחברות המורדים שעזרתי לה ראתה את מה שעשיתי, והטיחה בי כל כך הרבה האשמות... שנאה אותי רק בגלל שאני ג'דיי. ליאה הגיעה בדיוק כדי להוציא אותי מהכוכב, והיא איכשהו ידעה שאני לא רוצה להילחם את אבא שלי... ווידר. סיפרתי לה הכל, והיא נבהלה, כאילו כל רגע אני גם אהפוך ליצור מעוות כמוהו..." לוק הביט באובי ואן בעיניים עצובות, נואשות.
"לוק, תרים את ראשך. הנסיכה צודקת במובן שאתה חייב להילחם באביך," אמר אובי ואן וליטף את זקנו החום-אדמוני בתנועה שלוק כבר היה כל כך רגיל לה.
YOU ARE READING
לא נורמלי - לבד מול האפלה ~הסתיים
Fanfiction*חובה לקרוא את הספר הראשון בסדרה: 'לא נורמלי' לפני שקוראים את הספר הזה* לוק שבור. אביו, שהיה פעם אביר ג'דיי חכם ועוצמתי, פנה לצד האפל כדי להגן עליו, ובמהלך כך שכח אותו והפך לדארת' ווידר חסר הרחמים. עכשיו, שלוש שנים אחרי, לוק נמצא על חללית המורדים, ב...
