פרק 22- "כל הסיפור"

6.5K 339 51
                                    

פרק 22- "כל הסיפור"

תומר.

"זיינת אותה" ציינתי לעצמי שהוא אמר את זה כעובדה ולא כשאלה והנהנתי. לא היה טעם להכחיש יותר. רציתי לעצור אותה, רציתי לרוץ אחריה ולהכריח אותה להיכנס איתי למשרד ולהתמודד עם ליאור. רציתי להמשיך מאיפה שעצרנו. אלוהים, רציתי כל כך הרבה דברים שקשורים בי ובה, ובה על השולחן שלי, ובי ממשיך לעשות לה טוב בדיוק מהמקום שבו עצרתי.

"אל תגיד מילה" אני מזהיר בעודי צונח על הכיסא.

הוא מעווה את פניו ומעיף מבט זהיר אל הכורסא, "היא נקייה מזרע?"

"שב, שב" אני מסנן בגלגול עיניים והוא מגחך.

"האמת שאני לא פאקינג יודע איך להגיב לזה"

"מה עולה לך לראש?"

"כרגע? כל מיני דרכים משונות לרצוח אותך"

אני מגחך, "זה כלום"

"אני מכיר את המבט הזה אצלך. אתה לא מהאלה שמסתכלים ככה על כלום"

"אוקי, אז היא קצת יותר מכלום בשבילי, בסדר?" היא כל כך הרבה יותר מכלום, אבל את זה אני לא יכול להגיד, נכון? אז אני משאיר את זה לעצמי ומקווה שיום אחד אהיה מספיק גבר כדי להתמודד מולו על זה.

דפיקה בדלת קוטעת את השיחה, "מי זה?"

"עדי"

"כנסי" אני אומר והיא פותחת את הדלת, גופה שעון על המשקוף.

"היי חתיכי"

"היי אהובה"

"ליאורי, מה קורה?" היא מבזיקה לעברו חיוך מנצנץ.

הוא מהנהן לעברה, "מה איתך?"

"בסדר"

"רק באתי לברר אם היציאה לכבוד מור עדיין רלוונטית"

לפני שאני מספיק לענות, אני מרגיש את הטפיחה של ליאור על הגב שלי, "ברור, אנחנו הולכים למצוא לתומר זיון לוהט שימחק ממנו את הגוש חרא שזיין בלי לדעת.

תירגע ליאור אני נועץ בו מבט חד והוא רק מגחך, "אמרתי לך פעם שזה עוד ידפוק אותך או לא אמרתי??"

"לך זדיין" אני אומר ואז פונה לעדי, "אני בא נשמה"

****

ירין.

ביום חמישי הגעתי למשרד בחשש מהול בחרדה כבדה. המצב היה מביך גם בלי מה שקרה אתמול בערב. לראות עכשיו את תומר זה יהיה... טיפופי

מהלך מסוכןWhere stories live. Discover now