פרק 34- "2 פסים"

5.5K 311 74
                                    

פרק 34 – "2 פסים"

ליאור.

יצאתי מהבר עם רעל בעיניים. לעזאזל, רתחתי כל כך שאני בטוח שאם מישהו רק יעז לזרוק לעברי מילה אחת לא במקום אני פשוט אהרוג אותו. אני עומד להתפוצץ בכל רגע כשהנייד שבידי מתחיל לרטוט ואני רואה את השם של ליה על המסך, "מה ליה?"

"מה יש חיים שלי? למה אתה עונה לי ככה?" היא נשמעת פגועה אבל אני כבר יודע שזאת מסיכה ושזה לא באמת מזיז לה.

"יום מטורף. איפה את?"

"בבית. מתי אתה בא?"

"אני בדרך"

"תביא איתך פיצה?"

"תזמיני, אני כבר קרוב לבית," אני צריך להחזיק את עצמי כל כך חזק כדי למנוע מעצמי להגיד לה שהיא מוזמנת להיחנק עם הפיצה המזדיינת שלה, "וליה? אנחנו צריכים לדבר."

"גם אני צריכה-" אני מנתק לפני שהיא מספיקה להגיב. זין, אני פועל באימפולסיביות מטורפת אבל אני לא מסוגל להחזיק יותר. אני יודע שאני אמור לחכות שיהיה בידי יותר מידע, כדי שהטיפול יהיה יעיל וממוקד יותר, אבל אני לא מצליח להגיע למצב שאני חושב עליה שלא בהקשר של רצח.

עד עכשיו הייתי נחמד, אבל עכשיו היא תבין שאיתי לא משחקים. לא עשיתי את ההון שלי ביום, ואני לא מתכוון לתת לחמדנות שלה ושל הבן זונה שמזיין אותה להפיל אותי.

אני מחנה את האוטו בחנייה המקורה ונועל תוך כדי הליכה.

כשאני פותח את הדלת, היא נעמדת במהירות ומתקרבת אליי בחיוך רחב שהולך ודועך כשהיא מבחינה בפנים שלי, "מה קרה מתוק שלי?" היא מנשקת לשפתיי ואני כמעט מקיא ומתפלא איך

לא העפתי אותה ממני עד שנפלה, ידיה נותרות כרוכות סביב עורפי כשאני אוחז בה בין זרועותיי כך שעיניי נעוצות בעיניה, "יום קשה, מה איתך?"

"הכל בסדר, התגעגעתי אליך." היא רוכנת לנשק את שפתיי אבל אני זז, נשיקה יבשה זה דבר אחד מספיק גרוע שאני יכול להתמודד איתו, אבל עם רוק ולשון? זה כבר יותר מדי בשבילי.

"אפשר לדעת מה פאקינג עובר עליך?"

"אין לי מצב רוח" אני אומר בטון לא מחייב.

"אני מאמינה שאני מסוגלת לשפר לך את המצב רוח..." היא אומרת בטון פלרטטני ואני מעוות את פניי, "יש לי פאקינג 120,000 סיבות להאמין שאת צודקת"

"על מה אתה מדבר? אתה בסדר?"

"חוץ מזה שנעלמו לי 120 אלף פאקינג דולר מהחשבון בלונדון, הכל מושלם.." אני אומר בסרקזם ונועץ מבט רציני בעיניה, אומד את

מהלך מסוכןWhere stories live. Discover now