פרק 24- "אולי הגיע הזמן"

6.5K 334 32
                                    


פרק 24- "אולי הגיע הזמן"

תומר.

נמשכתי ישר אליהם לפני שבכלל הבנתי מה אני עושה. ירין התנדנדה קצת על העקבים הגבוהים שנעלה ומור הצמיד אותה אליו בחיוך כובש.

"מצטער, אחי. תיאלץ למצוא מישהי אחרת לזיין הלילה"

"מה אתה פאקינג חושב שאתה עושה?" היא מושכת את ידה באגרסיביות אבל אני רק מרפה מאחיזתי.

"מונע ממך לעשות טעויות שתתחרטי עליהם בבוקר, בדיוק כמו שאת עומדת להתחרט על ההאנגובר"

"טוב, קצת מאוחר מדי בשביל זה לא? היית צריך למנוע ממני לעשות אותם כשפגשתי אותך"

"בואי, נוציא אותך מפה. אני חייב לדבר איתך."

"אני לא יוצאת איתך."

"בבקשה? אל תהיי עקשנית. תוכלי לשנוא אותי אחר כך, כרגע אני צריך שתבואי איתי."

היא נושפת ברוגז, "אני רוצה להישאר עם מור"

"מה הולך פה, אחי?" הוא מכווץ את גבותיו ואני נאנח.

"אל תנסה להבין את מה שאני עדיין מסביר לעצמי" אני אומר לפני שאני מושך את ירין איתי מהמועדון, מתעלם לגמרי מהעובדה שכולם ראו את זה קורה, ושסביר להניח ליה תטריף לליאור ת'מוח עליי ועל זה ויהיה לי קרקס מחר במשרד.

"תשחרר" היא מתנתקת ממני בכוח וכמעט מועדת, אני שולח יד לייצב אותה והיא רוטנת בזעף.

אני מכניס אותה לרכב, חוגר אותה ועובר למושב הנהג. היא מתעלמת ממני כל הנסיעה.

"לאן אתה חושב שאתה לוקח אותי? הבית שלי בכיוון השני"

"אני יודע. אני לוקח אותך אליי"

"ממש לא" היא מתנגדת, "אני אעדיף לשכב עם ממוטה זקנה לפני שאתן לך לגעת בי שוב"

אני מחייך, "את חמודה כשאת שיכורה"

"אתה אידיוט בכל מצב"

אני מבצע חנייה מושלמת ויורד מהאוטו, היא יוצאת אחריי.

אנחנו עולים בשתיקה, "למה הבאת אותי לפה?"

"לא יודע"

היא מגחכת, "כמובן. הוא לא יודע"

"לא רציתי שתשכבי עם מור. ולמה לעזאזל את בלי חזייה, אני יכול להבין?" אני מתפרץ לפתע והיא מתפרצת בצחוק, "זה מה שהפריע לך?"

מהלך מסוכןOnde histórias criam vida. Descubra agora