פרק 26- "תרמית"

6.7K 317 85
                                    

פרק 26- "תרמית"

תרעננו את הזיכרון בפרק 7, מנקודת המבט של ליאור. זה חשוב כדי להבין את סוף הפרק.. תיהנו.

ליאור.

נכנסתי לבית, לא טורח לנעול אחריי את הדלת, נזרק ישר על הספה באפיסת כוחות. לא ידעתי מה אני יותר, עצבני על תומר או מופתע מכמה נמוך ירין מסוגלת לרדת. לא נשאר כלום מהילדה המטריפה שכל כך אהבתי. וכל השקרים שהיא המציאה על ליה... מאיפה היא אמורה לזכור מה היה באיזה ערב לפני מאתיים שנה?! אני עוצם עיניים באפיסת כוחות. אני לא אתן לה לערער אותי. זה לא מגיע לליה. היא אכלה ממני מספיק קש בגללה, ואני לא מתכוון לפגוע בה שוב. במיוחד לא עכשיו. אנחנו עובדים על ילד או ילדה, והדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה לריב על

שטויות כאלה.

אני לא אתן לה להרוס לי. לא שוב.

הידיים של ליה מעסות את כתפיי בעדינות ואני מחייך, "כן... בדיוק שם, אלופה"

"מה תומר רצה מאמי?"

"סתם, ענייני עבודה... לא משהו רציני" אני מחליט להסתיר ממנה את הפגישה שלי עם ירין. מה שלא יודעים, לא כואב...

"ענייני עבודה? בשבת בבוקר?" היא צודקת. לעזאזל, ליאור, אתה חייב ללמוד לשקר נכון.

"כן..." אני ממהר להסיט את הנושא במהירות, והמילים יוצאות מפי במהירות, אין מה לעשות, אני אוהב את ליה, אבל חלק בי סקרן לדעת אם ירין צדקה, כי אם לא, זה יוכיח את הטענות שלי שהיא שקרנית וסכסכנית ואז יהיה קל יותר להיפטר ממנה ולהרחיק אותה מתומר.

"תגידי, מאמי.." אני מתחיל ואז נעצר. מה אני אמור לשאול אותה? אם היא ראתה את ירין באותו ערב? היא נועצת בי מבט מלא ציפייה ואני נאנח, היא מחכה לשמוע אותי, ואני מתחיל להתחרט ולקלל את ירין ואת עצמי שנתתי לה לערער אותי. "לא חשוב..." אני מוותר לבסוף.

למרבה הצער היא לא מרפה, "נו ליאור... אתה יודע שאני שונאת שאתה עושה את זה. דבר כבר. תגיד מה שרצית.."

"בלילה שירין נפרדה ממני, באת אליי ב-11בלילה, את זוכרת איפה היית קודם?" היא מכווצת את מצחה בתמיהה, "אתה רציני איתי עכשיו? אני לא זוכרת בוודאות איפה אכלתי אתמול, אז לפני אלף שנה?" אני נאנח. היא צודקת. לעזאזל, מה חשבתי לעצמי.

"למה אתה שואל פתאום?"

"סתם, לא יודע... "

"לא יודע? אתה מדבר איתי על שנים אחורה בייב. חייב להיות פה קטע."

"אין שום קטע, סתם. נזכרתי, אז שאלתי."

מהלך מסוכןWhere stories live. Discover now