"קומי כבר יצור!" שמעתי את קולו של רז.
"לא רוצה" עניתי בקול עייף וטמנתי את פרצופי בכרית.
לאחר כמה שניות הרגשתי כרית פוגעת בראשי.
התיישבתי על מיטתי וראיתי את רז עומד ליד הדלת ומצחקק "אופס?" הוא אמר והתחיל לצחוק כמו משוגע.
"אני יראה לך מה זה אופס!" אמרתי ויצאתי ממיטתי רודפת אחריו עם הכרית.
"רז תפסיק להיות נקבה!" צעקתי עליו בזמן שהוא מתחבא מאחורי הספה הגדולה בסלון.
"ליאן בואי הנה!" קולו המחוספס של אבי נשמע.
"יש לך מזל" אמרתי והסתכלתי אליו במבט ארסי אך הוא צחק וקרץ אלי.
נכנסתי למשרדו של אבי, סגרתי את הדלת אחרי והתישבתי בכורסת העור השחורה שמולו.
"כן?" שאלתי.
אבי הושיט אליי שקית פלסטיק שקופה ובה כל מיני מסמכים.
"זאת הזהות החדשה שלך. קוראים לך שירה כהן ואת הגעת מירושלים, אמא שלך נפטרה בשרפה ומאז את חייה עם אבא שלך ואחייך"
הוא אמר בעודי מתבוננת בתמונה שלי.
אבל זאת לא הייתי אני, עיניי היו כחולות ושיערי היה שחור וקצר. פוטושופ...
עליתי לחדרי ועל מיטתי ראיתי פאה קצרה ושחורה ועדשות מגע כחולות.
נכנסתי לשירותים ושתפתי את פניי, התקדמתי לכיוון הארון מחפשת מה ללבוש, לבסוף בחרתי בחולצת בטן בצבע ירוק זית שהדגישה את העגיל הכסוף שיש לי בטבור, ג'ינס שחור עם קרעים בברך ומגפיים שחורות עם עקב נמוך.
כשסיימתי להתלבש שמתי את הפאה ואת עדשות המגע ובחנתי את עצמי במראה.
חולצת הבטן שבחרתי הבליטה את מבנה גופי המחוטב ואני כבר דמיינתי את הבנים החרמנים... הג'ינס התאימו לי כמו כפפה ליד ועשו עבודה טובה בלחטב לי את התחת והמגפים השחורות הוסיפו לי לגובה.
בלי ששמתי לב העברתי את ידי בשיער הקצר, הבטתי בפניי ואני מוכנה להישבע שנראתי צרפתייה.
ירדתי במדרגות וראיתי את אחי נשען על שולחן האוכל.
"אחמ אחמ" כחכחתי בגרוני כדי שישים לב שאני שם.
הוא הסתכל עלי ופיו נפתח בתדהמה.
"בואנה, ליאן, זאת את?" הוא שאל.
"כן יא עקום" עניתי לו.
"פאק, אם לא היית אחותי... " הוא החל לומר אך אני קטעתי אותו "לא! אל תמשיך!"
רז גיכח ויצאנו מהבית.
נקודת מבט רפאל:
"היה טוב בייב" קלייר הזונה אמרה לי.
"אל תיעלבי מאמי, אבל כבר היו לי יותר טובות" אמרתי וצחקתי בזמן שהיא יצאה עצבנית מחדרי.
קמתי מהמיטה וירדתי במדרגות.
"אמא! מה יש לאכול?" צעקתי בעודי נכנס למטבח, שם חיכתה לי אימי.
שיערה הבלונדיני היה אסוף בפקעת מסודרת ששום שיערה לא ברחה ממנה, עיניה החומות הביטו היישר בעיניי ופיה שהיה מרוח באודם ורדרד התעקל לחיוך.
"הכנתי טוסט" היא אמרה ויצאה מהבית.
הסתכלתי בשעון השעה הייתה 7:30, טוב, אולי אני לא יאחר ליום הראשון בשנה החדשה.
עליתי לחדרי ובחנתי את עצמי במראה, שיערי השטני היה פרוע ומבולגן, עיניי החומות הביטו במראה בשביעות רצון ופי התעקל לחיוך מרוצה.
לבשתי רק טרנינג של אדידס כך שכל הקוביות והשרירים שהיו לי היו חשופים.
"תיזהרו בנות, " אמרתי בשעשוע "הנה אני בא"
אז זה היה הפרק ה - 2
אני ממש מקווה שאתם אוהבים את הסיפור😊
אף פעם לא יצא לי לכתוב משהו כזה בעבר ככה שאני ממש לחוצה😅
תגיבו לי מה חשבתם😝
YOU ARE READING
Strange Love
浪漫*מוקפא* זה לא עוד סיפור רגיל על פושע גדול שמתאהב בנערה התמימה, לא, הסיפור הזה הוא אחר לגמרי, שונה ומלא בהפתעות. ליאן מלכה היא הבת למשפחת הפשע הגדולה בארץ. במשך כל חייה היא חייה עם זה ללא שום טענות, להפך, היא הורגת אנשים, מעלימה אותם, עושה את "העבו...
