פרק 16

1.4K 92 17
                                    

נקודת מבט ליאן:

לאחר השיחה בשירותים עם רפאל רצתי לכיוון שער היציאה מבית הספר.

לא באמת התגברתי עליו ואני לא מבינה איך אחרי נשיקה אחת איתו אני מרגישה את מה שאני מרגישה.

כשאמרתי לו שאני יוצאת לדייט עם יונתן הוא היה נראה כל כך כועס ועצבני ואז הוא הצמיד אותי לקיר וכל כך רציתי שהוא ינשק אותי.

אבל מה ציפיתי מבחור סטוצינר כמוהו? שידע איך להיות במערכת יחסים רצינית?

"ליאן!" שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי וראיתי את ניקול רצה לכיווני.

לאחר שניקול סלחה לי עם העובדה ששיקרתי להן החבורה שלנו הפכה להיות הרבה יותר מגובשת.

ניקול היא כמו האמא אצלנו, היא תמיד שם כשאתה צריך להתייעץ על משהו, ועם אתה צריך לבכות היא מושיטה לך כתף.

"כן?" שאלתי.

"לאן נעלמת? הצלצול היה מזמן וציפי שונאת שמאחרים לה לשיעור" ניקול אמרה וסידרה את משקפיה על קצה אפה הקטן.

"הייתה לי היתקלות עם רפאל בשירותים" אמרתי והשפלתי את מבטי, מסרבת לדמעות לצאת, מסרבת להראות חולשה.

"או, חומד" ניקול אמרה והובילה אותי לספסל הקרוב.

"ספרי לי" היא ביקשה וליטפה את שיערי בעידוד.

ואז סיפרתי לה על המקרה בשירותים וכשהגעתי לרגע בו סיפרתי לרפאל על הדייט עם יונתן היא חייכה חיוך שטני.

"ניקול?" שאלתי בחשש.

"ליאן! את גאון! את לא מבינה? כשאת יוצאת לדייט עם יונתן זה פוגע בו! שיש לך רגשות כלפי יונתן! אז את פשוט צריכה ללכת לדייט הזה ולהגיע יום למחרת מאושרת כאילו השמש זורחת לך מהתחת" אמרה וגרמה לי לצחוק בקול.

"את גאון" מלמלתי בין צחוק לצחוק.

****
"אני בבית!" צעקתי וכעבור כמה שניות רז הגיח מחדרו.

"תודה לאל!" אמר בדרמטיות "חשבתי שלא יהיה אוכל לעוד שעתיים לפחות" המשיך.

"איפה אבא ורז?" שאלתי.

"הם "במפגש" עוד מעט יש עוד משימה, אני בטוח שיודיעו לך על זה יותר מאוחר" אמר ושיפשף את עורפו.

למה הם לא סיפרו לי? ממתי הם מסתירים ממני דברים כאלה?

"את באה?" קולו של רז קטע את חוט מחשבותי.

הנהנתי ועקבתי אחריו למטבח.

"מה אתה רוצה לאכול?" שאלתי בעודי עוברת בעיניי על המצרכים במקרר.

"מה שיש" ענה במשיכת כתפיים.

"פסטה עם רוטב עגבניות הולך?" שאלתי ורז פער את עיניו.

Strange LoveUnde poveștirile trăiesc. Descoperă acum