פרק 19

1.4K 86 15
                                    

נקודת מבט ליאן: (לילה לפני)

לאחר שאני ורפאל החטלנו שניהיה ידידים הוא הוריד אותי בביתי והייתה לי שיחה ארוכה עם רז.

נכנסתי לביתי והרגשתי גוש עולה בגרוני.

אני לא רוצה להיות ידידה שלו! אני לא יודעת איך אני אהיה ידידה שלו!

אני מרגישה אליו משהו והבנתי את זה מהנשיקה שהייתה לנו במסיבת הבריכה שלו.

איך אני יכולה להיות ידידה שלו? לעזור לו להתחיל עם בנות אחרות, לראות אותו עם הסטוצים שלו ולהתייחס לזה כבדרך אגב למרות שזה שורף אותי מבפנים.

"אנחנו צריכים לדבר" רועי אמר ונזכרתי שהוא הבטיח לשתף אותי במבצע שיהיה.

"דבר" אמרתי והתיישבתי מולו.

"ביום שבת, עוד שלושה ימים, נערך משלוח נשקים לכנופיה הנגדית לנו" רועי החל לומר "אנחנו חושדים שיש לנו חפרפרת ובגלל זה רק מעט יודעים על המבצע הזה"

"מי יודע?" שאלתי ושיחקתי בשיערי בעצבנות.

בוגד?! אצלנו?! הוא ימות בסבל וביסורים אז למה לעשות את זה מהתחלה?!

"אבא, אני, את, רז וחיים" רועי אמר.

חיים הוא יד ימינו של אבי, הוא ליווה אותו מתחילת שלטונו.

חיים הוא דמות מאוד אבהית בשבילי ובשביל רז, מכיוון שאבי כל הזמן היה עסוק בעבודה ואמי... מתה, לא היה מי שישמור עלינו, ואז חיים הגיע ולימד אותנו דברים ללא ידיעת אבי וכיום אני מודה לו יותר מהכל.

הוא זה שלימד אותי איך לירות בדיוק, את כל החישובים שצריך לעשות. משקל הכדור, כובד הכדור, כיוון הרוח, גובה הבנין ודברים כאלה.

"איך נסכל אותו?" שאלתי.

"יש לנו את ארבעת החיילים הטובים ביותר שלנו, זה יהיה קל"

"אם מוצאים את הבוגד מי מטפל בו?" שאלתי, בדרך כלל אחד החיליים מענה לתשובות אבל בגלל שזה רק ארבעתנו...

"את?" ספק שאל ספק אמר.

"מה?! למה אני?!" שאלתי בעצבנות והתרוממתי לעמידה.

אני שונאת לענות אנשים, כשאני מתחילה, אני לא רוצה להפסיק.

"עשינו הגרלה" ציחקק.

"שונאת אתכם" מלמלתי תחת שפתי ועליתי לחדרי.

נכנסתי למקלחת והפעלתי את המים החמימים.

הם נפלו על גופי וניקו כל זכר מהיום הזה, בעוד המחשבה היחידה אשר מתרוצצת בראשי היא מה יהיה מחר.

יצאתי מהמקלחת ומרחתי את עצמי בקרם הגוף שלי, לבשתי על גופי את הגופיית ספגטי הסגולה ואת השורט בד הקצרצר וירדתי למטה.

Strange LoveWaar verhalen tot leven komen. Ontdek het nu