פרק 31

1.2K 90 18
                                    

נ.מ ליאן

התיישבתי על מיטתי וניגבתי את כפות ידי המזיעות על הטייטס שלי.
חזרתי על הפעולה הזאת עוד חמש פעמים לפני שפציתי את פי.
"לפני שאני אתחיל, אחרי מה שאני אספר לך אתה תשנא אותי ואני אבין אם תרצה לנתק איתי כל קשר וכמובן שאני לא אאשים אותך.
אבל, אתה חייב להבטיח לי שמה שאני מספרת לך עכשיו לא יוצא מהחדר הזה"
רפאל הביט בי במבט קשה לפיענוח והנהן להסכמה.
נאנחתי בכבדות והתחלתי לספר את הכל, מהרגע של קבלת המקרה ועד הרגע בו הרגתי אותם בדם קר.

רפאל הביא בי בסלידה ושאל "הרגת אותם בגללי?"

"לא בדיוק" עניתי "הם הרגו חמישה משלנו וכאן אנחנו כמו משפחה, ואתה ניסית לעזור להם לברוח למרות שידעת מה הם עשו, אז אני התעצבנתי והחלטתי לקחת את המקרה" הוספתי ומוללתי קבוצת שיערות באצבעותיי "ואני מתחרטת על כך לא בגלל שאני חושבת שזה לא הגיע להם, אלא בגלל שאני יודעת שזה יהרוס את מה שטרם התחיל בנינו".

רפאל הביט בי בעצב "להרוג אותם היה הפתרון?" שאל בקול רועד. מעולם לא ראיתי אותו כך, חלש, עצוב, פגוע, הוא התמיד היה הנער היהיר שלא התרגש מכלום.

"אני יודעת מה הולך לבוא עכשיו רפאל, אז אני אגמור עם זה לפני ששנינו ניפגע" אמרתי "זה נגמר בנינו, יש יותר מטען בחיים שלי ואני לא אוכל להמשיך לחיות עם הידיעה שלמרות הכל לא תקבל אותי ותסלוד ממני בגלל המעשים שאני עושה וההחלטות שאני מקבלת, אני לא אוכל להקים חיים עם כל הסודות שיהיו בנינו" אמרתי והדמעות בצבצו מעיניי ולהפתעתי הרבה גם מעיניו של רפאל.

"אני אוהב אותך" אמר רפאל "אני כנראה אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך, כלומר, איך אפשר? את הבחורה ששינתה את מסלול חיי, שינית את החיים שלי מקצה לקצה, הצלחת לגרום לי להרגיש מהי האהבה ולהבין על מה כולם מדברים כשהם אומרים שהם מחכים ליום שבו האהבה תדפוק על מפתן דלתם" אמר וליטף את שיערי בעדינות שהעבירה זרמים אל כל גופי. "אני מאמין שלבסוף תמצאי מישהו שלא תסתירי ממנו סודות או את המטען שאני בטוח שאת סוחבת, אחרי הכל לכל, לכל בן-אדם בודד מגיעה אהבה לא?" המשיך ונשק בעדינות רכה על שפתי קצרות, בנשיקה הקצרה הזאת הצלחנו להעביר אחד לשני את כל הרגשות, את הגעגוע, הכאב, העצב, התסכול אך גם את האהבה והתשוקה.

רפאל עזב את חדרי והשאיר אותי לבדי. נפלתי על הרצפה, בוכה כמו שלעולם לא בכיתי, הלב שלי התנפץ למיליון רסיסים קטנטנים שעפו עם הרוח וכנראה לעולם לא יתאחו, זה היה הרגע בו הבנתי שרפאל היה אהבתי הראשונה, הילד השחצן והיהיר שהשכיב כל בחורה בבית הספר באמת הצליח לגעת בי ולעורר אצלי רגשות שבכלל לא ידעתי שקיימים.

****

המוסיקה מחרישת האוזניים הידהדה בראשי, ריח האלכוהול והזיעה אפף אותי כמעין עננה המרחפת מסביבי ולא נעלמת. לגופי הייתה שמלת מיני ירוקה וקצרצרה שהבליטה את הנכסים שלי והדגישה את צבע עיניי.

Strange LoveWhere stories live. Discover now