פרק 29

1.1K 81 12
                                    

נ.מ ליאן

אני עומדת מחוץ לשער ביתי בעודי מחכה לרפאל.
אתמול לאחר שקיבלתי את הפרטים על הקורבנות החלטתי לערוך אחריהם מעקב, לראות מה הם עושים, עם מי הם מסתובבים ודברים כאלה.
כשראיתי את רפאל מביא להם אלפיים שקלים במזומן רתחתי מעצבים כמו שמעולם לא רתחתי.
אני לא מאמינה שהם לא סיפרו לו על כך שרצחו חמישה סוכנים, ובכל זאת, הוא עוזר להם להתחמק מהעונש שמגיע להם.
לאחר מכן עשיתי את הטעות שאני כנראה אתחרט עליה לשארית חיי, הסכמתי "לטפל" בהם.

"היי" אמר רפאל וקטע את חוט מחשבתי.
הוא היה שעון כנגד המרצדס הלבנה שלו בעוד שידיו בכיסי מכנסיו.
החששות החלו לכרסם בבטני והספקות החלו להתרוצץ במוחי.

"היי" אמרתי בקול חלש וצרוד וניגשתי לחבק את רפאל.
הוא עשה צעד בכדי לנשק אותי אך זזתי מעט ומנעתי ממנו.
"הכל בסדר?" שאל בדאגה והנהנתי בקצרה, פתחתי את הדלת הלבנה במהירות ומיהרתי להתיישב על כיסא העור, מנסה לתפוס כמה שיותר מרחקי פיזי מרפאל.

לאחר כמה דקות של נסיעה הגענו לבית הספר, מיהרתי לצאת מהרכב המפואר ולהתקדם אל עבר בית הספר.
אני לא יכולה להתנהג כאילו הכל בסדר, אני הולכת לרצוח את חברים שלו! חשבתי ועצמתי את עיניי בתסכול "לאיזה בלאגן הכנסתי את עצמי הפעם?" מילמלתי ונתקלתי בגוף גברי ומוצק.
נחבטתי עם ישבני על הקרקע ומילמלתי שורת קללות עסיסיות.

"את בסדר?" נשמע קול צרוד מעלי, הרמתי את ראשי ולמולי נגלה נער בעל רעמת תלתלים חומה אשר גולשת עד לכתפיו בפראות, עיניו הכחולות הסתכלו עלי בדאגה ועורו החיוור בלט כנגד קרני השמש.
לגופו הייתה חולצת טי שירט קצרה ושחורה אשר יגדה את עורו הבהיר ולרגליו מכנסי ג'ינס ארוכים וכחולים.
כשהבנתי שאני בוחנת אותו מיהרתי להתאפס על עצמי.

"אמ, כן" אמרתי ומיהרתי לקום מהרצפה.
"אתה חדש פה?" שאלתי מכיוון שבחודשים המועטים שאני פה הספקתי לזהות פרצופים, וזה, פרצוף חדש וטרי.

"זה עד כדי כך שקוף?" הוא שאל נבוך וגירד את עורפו.
הנהנתי בעודי מצחקקת ומסדרת את רצועות התיק על כתפי.

"אתה צריך עזרה?" שאלתי אותו והופתעתי מהאדיבות שאני מגלה כלפיו.

"כן, אמ, איך אני אנסח את זה?" הוא התחיל וגירד מעט את סנטרו במבוכה "אני מחפש את חבר שלי" אמר ועיניי נפערו מעט אך מייד חזרו לצורתן הרגילה.

"איך קוראים לו?" שאלתי.

"עומרי" הוא אמר ופערתי את עיניי בשנית.
הוא לא סיפר לי על כך שיש לו חבר, לי ולו הולכת להיות שיחה מאוד ארוכה על כך חשבתי לעצמי.

"טוב, למזלך אני ועומרי ידידים מאוד טובים כך שאני דיי בטוחה שאני יודעת איפה הוא" אמרתי והתחלתי להתקדם ביחד איתו לכיוון הכיתה שלי.
כשנכנסנו לכיתה התקדמתי לכבר השולחן שלי ושל עומרי, שם הוא ישב לו, משחק בנייד ומזיז את רגלו בעצבים.
"עומרי" אמרתי ודפקתי את ידי על השולחן, עומרי הרים את ראשו במיידי מהנייד ועיניו נפערו בפליאה.
הוא קם מן הכיסא והתנפל על הבחור שהתברר כבן הזוג של עומרי.
הם התנשקו ארוכות ולאחר מכן התנתקו אחד מן השני.

Strange LoveWhere stories live. Discover now