פרק 35

1K 82 47
                                    

נ.מ אדם (רק בשביל להבהיר, אדם בן 20 וליאן בת 17)

ידעתי למה אבא של ליאן לא יידע אותה לגבי הפגישה הזאת, זה בדיוק מה שעשו לאחותי כשהוריי החליטו שהם רוצים שיהיו לה חיים נורמלים.
חוץ מזה, היה קשה לא לשמוע את השיחה הרועשת שלהם בחוץ, למרות שהיא הייתה בעברית הצלחתי להבין מעט ממנה לפני שראיתי את ליאן רצה לשום מקום.

תחילה חשבתי לנסות להדביק אותה ולשמוח עליה שלא תעשה שום דבר מטומטם.
אחרי שאותו דבר קרה לאחותי היא התחרפנה, בניגוד לליאן העבודה שלה לא הייתה לרצוח או לענות, לא היה לה את כישרון הצלפות אבל היא הייתה מעולה במציאת אנשים, היא הייתה ציידת הראשים שלנו, כל שם שנתנו לה, היא מצאה אותו והביאה אותו בחתיכה אחת.
לאחר שנישלו אותה בהפתעה היא התחרפנה, היא נשבעה שהיא תנקום במשפחה שלנו.
ההורים שלי כמובן לא לקחו אותה ברצינות כיוון ששנינו גודלנו על הערך שמשפחה היא מקום ראשון בסדר העדיפויות שלנו, מאז לא שמענו ממנה, עברו כבר כמעט שנתיים והיא עדיין נשארה בצללים.

יצאתי מביתי בעודי מורה ליד ימיני אד (אדוארד) להשגיח על הבית בהיעדרי.
נכנסתי למוסטנג השחורה, מכונית אחת מבין אלפים ששוכבות במחסן כאן בישראל ללא שימוש.
התחלתי לנסוע, נכנסתי לאנשי הקשר שלי וחייגתי לליאן, היא לא ענתה.
אני יודע שזה היה טיפשי מצידי לחשוב כך אבל באותו הזמן חשבתי שאולי היא תפגע בעצמה.
התקשרתי שוב ושוב עד שבפעם השביעית, היא ענתה.

"ליאן" אמרתי בקול הרגוע ביותר שיכולתי לגייס בשניה הזאת.
"מה?" היא ענתה בקול צרוד והשתעלה.
"איפה את?"
"למה אכפת לך?" היא ענתה בטון מזלזל.
"ליאן..." אמרתי וחיזקתי את אחיזתי בהגה, אם זו לא הייתה היא ממזמן אותו הבן אדם היה משלם רק על כך שהעז לפנות אליי בטון כזה.
"אני נמצאת במקום כזה שמוקף בצמחים" אמרה וגיכחתי עקב הניסיונות הכושלים שלה לנסות להעביר לי את המידע.

"את נמצאת ליד כביש?" שאלתי וטון קולי חזר להיות רציני ומאיים. 

"עכשיו אני ליד כביש אבל הוא עם מלא מכוניות" השיבה, בזווית העין ראיתי נערה גבוהה מעט עומדת על שפת המדרכה עם טלפון צמוד לאוזנה בעודה מביטה במכוניות הנוסעות על הכביש.

עצרתי לידה ופתחתי את החלון. 

"תיכנסי או שאני אכניס אותך בכוח ושנינו יודעים שאני מסוגל לזה, אז בואי נקצר תהליכים." דיברתי במהירות וקלטתי את עיניה של ליאן נפערות בתדהמה. 

"רק שתדע" החלה לומר "לא התכוונתי להתנגד מהתחלה, במילא אני צריכה טרמפ, אני אשחק אותה קשה להשגה בדברים אחרים" נכנסה ולפתע כל הרכב התמלא בניחוח עדין ומתוק שבא לך להריח כל היום.

גיחכתי בקול עמוק והתחלתי בנסיעה. 

"זה לא הבית שלי" אמרה ליאן כשהגענו לביתי. 

Strange LoveWhere stories live. Discover now