הסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף...
הלילה היה שקט, יללות הזאבים יכלו להישמע ממרחק כמו בכל לילה, והרעשים מהמכונית של אין הא יכלו להישמע גם הם, מפריעים לשקט ולשלווה של הלילה בכפר.
העשירה השיכורה יצאה ממכוניתה, היא טרקה את הדלת בכוח וצלעה לתוך הבית. היא עלתה במדרגות, כל גופה נשען על המעקה וקולות ההתנשמות שלה שברו את הדממה ששררה בבית. היא כמעט מעדה ואחזה במעקה בכל כוחה, בכך מנדנדת אותו מעט. היא אפילו לא שמה לב לזוג העיניים שהביטו בה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
היא הוציאה את צרור המפתחות שלה, בכוונה לפתוח את דלת חדרו של הנער הישן, אך היא נפתחה מיד, וחשפה את טאהיונג העצבני.
~•~
בחצר
"מה את עושה פה בשעה כל כך מאוחרת?" הטון התוקפני נשמע בבירור בקולו של טאהיונג. "יא," היא נאנחה בעצבים, בעודה מניחה את ידיה על המותניים שלה. "אמרתי לך לדבר אליי בכבוד, נכון?!" אין הא בלעה את מילותיה, עושה את זה ברור לטאהיונג שהיא לא במצב הכי טוב או פיקח שלה.
"הילד הקטן הזה הוא כזה כפוי טובה... בוא נלך ביחד." היא הסתובבה לאחור כדי להביט במכונית המעט הרוסה שלה, לפני שחזרה להסתכל על הנער כשחיוך שיכור פרוש על פניה הסמוקות. "נונה תקנה לך משהו טעים." היא צחקקה. טאהיונג נאנח, הוא עמד להסתובב ולחזור פנימה, אך היא תפסה בזרועו.
"בוא הנה! בוא נדבר!" אין הא צרחה, היא חיזקה את האחיזה שלה עליו. ג'ונגקוק ,שהתחבא מאחורי הגדר והסתכל על הסצנה שקרתה בין השניים, נהם בזעם. הוא השקיע את כל כוחותיו במאמץ להישאר במקומו ולא לקפוץ על הבחורה החצופה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
