>18<

198 22 6
                                    

זה מתחיל להיות מאוד מתסכל מכאן אז אני מתנצלת מראש 😬
——
״טאהיונג! טאהיונג! ג׳ונגקוק!״ צרחותיהן של יאנג נאם ומאל סוק נשמעו בכל רחבי היער בעוד שהן האירו על כל מקום עם הפנסים. ״קים טאהיונג!״ גם קולה של אין הא נשמע בחיפושים אחר הבנים שנעלמו, למרות שתכלס, רק אחד מהם באמת עניין אותה. ״קים טאהיונג!״ השכנים צעקו גם הם, כולם כבר היו מיואשים מהחיפושים. ״אוי! איפה הם?״ השכנים ובני המשפחה חיפשו בכל מקום, אך ללא הצלחה.

״אולי שם?״ הפרופסור שאל והצביע לכיוון כלשהו. ״אני מאמינה שהם רק משחקים ביחד איפשהו.״ מאל סוק ניסתה להרגיע את אימה שלא הפסיקה לבכות והביטה לכל כיוון אפשרי, בנסיון למצוא את הבנים. ״אוי, אל תבכי.״ היא ליטפה את גבה בעדינות.

״אמרתי לכם שזה יקרה, נכון?״ אין הא הופיעה מאחור ונעמדה לידן. ״הייתה לי הרגשה שיקרה משהו כזה רציני.״ היא הכניסה את המסטיק שהיה בידה לפה שלה. ״ידעתי שיהיו צרות!״ היא צעקה בכל היער תוך כדי שלעסה אותו, בזמן שיאנג נאם לא הפסיקה להתייפח לידה. ״איך הם פתחו את הדלת?״ אין הא הרהרה לעצמה.

״טאהיונג-אה!״ השכנה המבוגרת לא הפסיקה לצעוק את שמו של הנער הנעדר בייאוש. ״קים טאהיונג!!״ גם בעלה, האדון ג׳ונג, עזר עם פנס הלוקס בידו שהאיר מעט את הסביבה לידם. ״רגע, מי זה אלה ששם?״ היא הביטה אל האופק. ״אמ, אני לא יודע...״ בעלה ניסה להאיר קצת עם הפנס.

״מצאנו אותם!!״ צעקה נשמעה מהכיוון ההפוך שאליו הם הביטו. ״איפ-איפה? איפה הם?״ כל השכנים, השוטרים ובני המשפחה הגיעו לאותו מקום, והביטו לתוך מה שנראה כמו סוג של מאורה. הם האירו על המקום עם כל הפנסים שהיו ברשותם.

״טאהיונג!״ יאנג נאם קראה. שם הם היו, טאהיונג שכב עם עיניו עצומות וג׳ונגקוק ישב לידו כשגבו אליהם. הוא הסתובב למשמע הרעש. ״טאהיונג!״ יאנג נאם ניסתה לקפוץ לתוך המאורה, אך אחד השוטרים שהיו שם עצר אותה.

״מה- מה אתה עושה?״ היא שאלה שוטר אחר שהתקרב יותר לכיוון שני הנערים וכיוון רובה לעברם. ״מי אתה?!״ מאל סוק ניסתה לעצור אותו עם כל כוחה. ״תירגעי ילדה, זה רק חומר מרגיע.״ הוא ניסה להיאבק בה. ״למה ירית את זה על אחי?!״

״ילדה זה מסוכן.״ שוטר אחר שהיה לידו ניסה גם הוא להרגיע את הילדה הנסערת, אך היא התעלמה מהם וצעדה לכיוון ג׳ונגקוק. ״היי, ילדה, ילדה!״ הם צעקו לה, בפחד ממה שיכל לקרות אם תתקרב עוד. ״אופפה, בוא נלך הביתה. מה אתה עושה פה?״ היא התקרבה יותר ויותר אל ג׳ונגקוק, ללא פחד בכלל, לעומת כל המבוגרים מאחוריה שרעדו מפחד מהמראה שלה צועדת לקראתו.

פתאום הפרופסור רץ אליה והחזיק אותה במקומה כך שלא תתקרב יותר, בעוד ששוטר אחד תפס בידיו של ג׳ונגקוק מאחורי גבו והצמיד את ראשו לאדמה כדי שלא יזוז. באותו רגע, כל המבוגרים מאחור הסתערו לעבר טאהיונג ששכב שם ללא תזוזה.

A Werewolf Boy | TAEKOOKWhere stories live. Discover now