היה לי יום לא משהו אז רציתי לשמח אתכם :)
-
"בום!"
אין הא לחצה על ההדק. אינסוף קליעים נורו אחד אחרי השני, אך בזכות ידו של טאהיונג שהחזיקה בו, הקליעים נורו לשמים. ברגע שג'ונגקוק שמע את רעש היריות, הוא כבר לא יכל לשלוט בזה יותר. טאהיונג היה בסכנה.
הוא התחיל להתנשם בכבדות, עיניו החלו לשנות את צבען.
בזמן שטאהיונג נלחם עם אין הא, הוא ראה את ג'ונגקוק. "ג'ונגקוק, חכה!" הוא צעק לו, אך זה כבר היה מאוחר מדי. אין הא גברה על טאהיונג והכתה בראשו עם הרובה, דבר שגרם לו להתעלף. יאנג נאם החלה לבכות ולצעוק את שמו, ורצה אליו ביחד עם מאל סוק. אין הא בעתה בגופו המעולף של טאהיונג בעצבים, אך זה רק עזר לזרז את השינוי של ג'ונגקוק. לראות אותה פוגעת ככה בטאהיונג, טאהיונג שלו... הזעם בער ובעבע בגופו. תוך שניות ספורות גופו השתנה לגמרי.
כולם בכו ונלחצו מהמראה של אין הא שהמשיכה לבעוט בגופו של טאהיונג, אך לאחר שהנהימות והשאגות של ג'ונגקוק נשמעו, כל האיזור השתתק. כולם היו בהלם. "הייתי כל כך עדינה איתך!" אין הא צעקה, כשהיא בועטת ובועטת שוב ושוב בגוף השברירי השוכב על האדמה. "אהבתי אותך כל כך!" היא התיישבה ליד גופו והתכוונה להרים את ראשו על ברכיה, אך ברגע שנגעה בו שאגה חזקה נשמעה בכל המקום.
ג'ונגקוק היה על הרצפה ועמד על ארבע רגליו. הסוודר שלו היה קרוע לגמרי מעל גופו, שהתחלף בפרוותו השחורה. עיניו זהרו והביטו באין הא עם כעס טהור, הניבים שלו היו ארוכים יותר ומחודדים כסכין, וציפורניו היו ארוכות ושחורות כאילו מעולם לא נגזרו מידיו.
הוא זינק וקפץ גבוה. מאוד גבוה.
באופן מיידי, אין הא הרימה את הרובה וירתה לעברו קליע אחר קליע במהירות לא נורמלית. מפקד המשטרה ירה לעברו עם האקדח שבידו, אך זה כאילו הם לא ירו עליו דבר. ג'ונגקוק נחת ישר על אין הא. היו שם לפחות עשרה אנשים בעלי נשק, אך אפילו אחד לא זז. הם הביטו ביצור הפרוותי שמעל אין הא, היצור שכירסם את צווארה, בדיוק כפי שטענה שעשה לעזים המסכנות של אדון ג'ונג. גם טאהיונג הצליח לאט לאט להתאושש, והתרומם מהאדמה בעזרת זרועותיו.
הנהמות לא חדלו להישמע, כל האנשים הסתכלו על המחזה מולם ללא תזוזה, אלא רק בהבעה נדהמת וקפואה. תוך כמה רגעים, אין הא הפסיקה לנסות להילחם בו, היא כבר לא ניסתה להוריד אותו מעליה, נגמרו בה הכוחות. לאחר שניות אחדות כבר לא נשארה בה רוח חיים, ורק לאחר מכן, ג'ונגקוק נסוג לאחור. הוא התנשם ונהם, וסובב את ראשו לאחור.
טאהיונג הביט בו בהלם ודמעות עמדו לברוח מעיניו בכל רגע. הוא לא היה בטוח אם המבט הזה בעיניו הרועדות היה פחד, אימה, שוק, או אפילו הכל ביחד. כולם היו שם. כל השכנים, הילדים, השוטרים, משפחתו. המשפחה הזאת שלקחה אותו תחת כנפיה, שטיפלה בו, האכילה אותו ואהבה אותו. הם ראו אותו. כל הכפר ראה אותו, כל הכפר ראה אותו מכרסם ופשוט קורע לגזרים את צווארה של אין הא עד מותה.
"ג'ונגקוק..." פרופסור קאנג קרא לו, קולו היה רגוע ושקט.
למה קולו היה רגוע ושקט?
"הירגע, ובוא אליי." הוא אמר לאט, והושיט את ידו אליו.
ג'ונגקוק נעמד לאט לאט מעליה, והחל להתנשם אפילו יותר מהר מקודם. הוא הביט מסביבו. הוא לא ידע מה לעשות, לאן ללכת. הוא היה אבוד. אם ילך איתם, הם יהרגו אותו.
הם יהרגו אותו ממש כפי שהרגו את הוריו.
הוא הביט בטאהיונג שעדיין שכב על האדמה. האדם היחיד שהוא סמך עליו. האדם היחיד שהוא אי פעם אהב, ואי פעם יאהב.
הוא נער זאב, מה טאהיונג יעשה עכשיו כשהוא ראה אותו ככה בפעם השנייה? מה טאהיונג חושב אחרי שהוא ראה אותו לוקח חיים של מישהו? הוא כנראה שונא אותו, נגעל ממנו. הוא בטח בכלל לא רוצה לדבר איתו או אפילו להסתכל עליו... אבל למרות כל המחשבות האלו, ג'ונגקוק לא יכל להשאיר אותו לבד. לא עם האנשים האלה. אלה לא אנשים שיעשו להם טוב. המקום הזה לא עושה להם טוב.
כל מה שג'ונגקוק ידע והבין מאותם רגעים שחשב והביט בכולם, היה שהוא חייב לברוח. הוא לא יכול להיות שם יותר.
הוא רץ אל טאהיונג, הרים אותו והחזיק אותו בזרועותיו, ופשוט ברח הכי מהר שיכל.
הוא ברח מהחיים שלו, מהמקום שעשה לו רע כל חייו. המקום שכלא אותו מרבית מאוד גדולה מחייו. המקום שהוא אמנם גדל בו, אך מעולם לא קרא לו 'בית'.
הוא ברח לעבר העתיד שלו. עתיד חדש ונקי. התחלה חדשה. חיים חדשים.
הוא ברח לעבר חיים אחרים. חיים חופשיים. לא עוד כליאות, לא עוד אזיקים, לא עוד אנשים שלא מקבלים אותו, לא עוד פחד ממי שהוא, ממה שהוא.
הוא ברח לעבר משפחה חדשה. המשפחה שהפעם הגיע תורו לבחור. משפחה שתאהב אותו למרות הכל, תכבד אותו למרות הכל, ותקבל אותו למרות הכל.
הוא ברח לעבר אהבה חדשה. האהבה הגדולה והיחידה שקיבל כל חייו. האדם שאימץ אותו לחיקו, שאהב אותו, שקיבל אותו, ששיחק איתו וכייף איתו. האדם היחיד שאי פעם יצטרך בחייו.
הוא ברח לעבר חיים חדשים, עם קים טאהיונג.
לעבר העתיד שלו, עם קים טאהיונג.
לעבר חיים אחרים, עם קים טאהיונג.
לעבר משפחה חדשה, עם קים טאהיונג.
ולעבר אהבה חדשה- עם קים טאהיונג.
-הסוף-
(דרך אגב, יש ספר שני אז תפיצו את החדשות, ספרו לחברים, ואנחנו נתראה שם 😉❤️)
YOU ARE READING
A Werewolf Boy | TAEKOOK
Werewolfהסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף...
