Love in the pages

פרק 7: father

״אין בעיה! תלך! אני אסתדר לבד! למה לא!?״ צעקתי בתקווה שישמע.
בן זונה!
מי הוא חושב שהוא?! מי?
אנחנו עוד נראה מי יחמם אחד לשניה את המוח.
שיוריד הוא פרופיל! מטומטם!!
התחלתי לחפש את בגדיי, מצאתי את חדר הארונות שלו העצום שהיה חצי ריק.
למה גבר צריך חדר ארונות כזה ענק?
לקחתי את בגדיי שהיו תלויים מול עיניי עם קולב .
התלבשתי ויצאתי מהחדר.
ירדתי אין סוף מדרגות עד שהגעתי איך שהוא, בסופו של דבר לסוף .
את פניי קיבלה בברכה אישה מאוד חמודה, נראת לשנות ה50 שלה .
״נעים מאוד, אני רוקסנה. עוזרת בית, להכין לך ארוחת בוקר?״ שאלה בחמימות ובחיוך ענק.
אישה נעימה ללא ספק.
חייכתי אליה בחזרה אך את חיוכי הוריד בראין.
״לא צריך, אנחנו בדיוק הולכים.״ ענה בראין בתוקפנות.
הוא היה כבר לבוש, מתי הוא הספיק?
הוא משך את ידי לכיוון היציאה ואחרי זה לכיוון הרכב.
״עזוב!!״ צעקתי.
״כנסי לאוטו! כנסי כבר!״ צעק, סוגר את אגרופיו.
קלטתי את התנועה ונכנסתי מחר לרכב.
אני לא מפחדת ממנו אבל אין לדעת מה עובר לחמום מוח הזה בראש.
קלטתי את התיק ואת הטלפון שלי על המושב.
אז הנה זה!
בראין נכנס לרכב ,התניע במהירות ויצא בחריקת גלגלים מהחניה.
הוא הגביר עוד ועוד את המהירות.
למה הפוזה!?
למה הוא מצפה? הוא חושה שאני אתחיל לצרוח שאני מפחדת?
אני אוהבת מהירות אז שיחסוך.
הנסיעה עברה שקטה ,חצי דרך הייתי באייפון עד שהוא נכבה לי.
הוא פנה שמאלה לכיוון שער הבית שלי.
השומרים ישר פתחו לו ובכניסה עמד אבי בשילוב ידיים ,נראה עצבני.
״מה לעזאזל הוא עושה פה?״ פלטתי
בראין עצר את הרכב ויצא ממנו במהירות, פתח לי את הדלת.
ג׳נטלמן עלק!
״תודה שדאגת לי עליה״ אמר אבי מחייך לבראין ולוחץ את ידו.
״ולך גברת צעירה מחכה שיחה מאוד ארוכה בבית! כנסי מהר!״ צעק.