Love in the pages

פרק 18: The sea and the birds

חמימות נעימה נחתה על לחיי, החמימות של אור השמש מבעד החלון.
פקחתי באיטיות את עיני.
איזה כיף זה לקום ללא עייפות!
בריאן לא היה למולי, קמתי במיטה ריקה.
טוב שכך, אני לא רוצה להתעסק איתו על הבוקר.
התארגנתי וירדתי למטה נזכרת שהבנות היו אצלי אתמול.
לא ראיתי אותן אז חייגתי לאנה.
היא לא ענתה אז שלחתי לה הודעה.
׳מאמי סורי שעזבתי אותכן ככה, בריאן לקח אותי לישון איתו בחדר.׳
סגרתי את הטלפון והכנסתי לכיסי.
יצאתי לגינה והתיישבתי בספסל נושפת אוויר צח של הבוקר. אחד השומרים ישר ניגש אלי ושאל לשלומי, מיהר לשאול אם אני זקוקה למשהו.
עניתי לו שהכל בסדר ולא, אני לא צריכה כלום.
הוא המשיך בעיסוקיו אך מיהרתי לעצור אותו ולשאול איפה בעלי.
״הוא יצא לעסקים.״ ענה.
״מתי הוא יצא?״ שאלתי מכווצת את גבותי.
״הוא יצא סביבות השעה ארבע, הוא בליווי שומרים. חוזר לא יודע מתי. ״ ענה. ״עוד משהו?״ שאל בחוצפה.
״לא, אתה יכול לחזור לעיסוקיך.״ עניתי.
איזה חוצפן! כולה שאלתי.
איזה עסקים יש לבריאן בארבע בבוקר?!
חייגתי אליו, ושוב חייגתי אליו... לא עונה... ושוב לא עונה... אוקי...
אז מה שיוצא זה שאני לבד בבית.
מתה משעמום.
בריאן לא בבית ואני לא יכולה לצאת מהבית.
אולי ננסה את מזלי?
ניגשתי לשער הכניסה כשישר שומרים קופצים לכיווני.
״אני יכולה לקבל לפחות ליווי שומרים וללכת טיפה לשופינג או משהו?״ שאלתי בפרצוף חמוד.
״אנחנו מצטערים אבל אין אישור יציאה גברת צ'נדלר.״ ענה.
סבבה אז ניסיתי, לא הצלחתי אבל זה לא יעצור בעדי.
״אין בעיה.״ עניתי באדישות.
מיהרתי להיכנס לבית ולצאת מהיציאה האחורית.
כמובן שגם שם יש שומרים אבל בפחות משער הכניסה. התגנבתי ואכשיהו הצלחתי לצאת אבל מה אני עושה עכשיו בלי הרכב שלי.
פשוט התהלכתי, המשכתי ישר מתרחקת מהאחוזה.
המקום בילוי היחיד שיש לי כרגע שהכי קרוב אלינו זה הים...
אז לים.
אחרי עשרים דקות או אפילו רבע שעה הגעתי לחוף והתיישבתי בוהה בים.
בגלים שחוזרים על תנועותיהם הלוך וחזור, הלוך וחזור. מיששתי את החול החמים והסנפתי את ריח הים.
כל כך שליו ונעים פה, מראה עוצר נשימה.
הציפורים והים, הם כל כך חופשיים.
הייתי רוצה לכמה ימים להתחלף עם הציפורים או הגלים הקרירים שחוזרים על תנועותיהם.
פשוט ישבתי ובהיתי, בלי תזוזה אבל אני לא יכולה להישאר פה לנצח!
החיים מחוץ לחופש והנוף קוראים לי אז איני יכולה להישאר. קמתי מנהרת את גופי מהחול ומתקדמת בצעדים מהירים לכיוון האחוזה מענין אם מישהו שם לב להעלמותי מהאחוזה, כי אם כן מחכה לי כיף עם בריאן...
בסדר...
הוא לקח לי את החופש, אסר עלי לצאת אפילו קצת לקניות.
אני אשים את כל הקלפים על השולחן בשיחה שלנו או יותר נכון בריב שלנו.
מקווה שיעבור חלק.