Love in the pages

פרק 27: successor

הפעם לא עצרתי אותה, כל כך חשקתי בנשיקה הזאת!
הנשיקה הפכה לסוערת.
עברו זרמים חזקים בליבי, בראשי, בגופי ובאיבר המין שלי.
זה היה לוהט כל כך.
הוא הרים אותי על מכסה המנוע והחל ללטף כל חלק בגופי.
הוא ירד בנשיקות חמות בצווארי כשאני אוחזת בחוזקה בגבו החסון.
הוא הפשיט את שמלתי הארוכה והכבדה.
זרק אותה על הדשא.
הוא ירד עם נשיקותיו גם לעבר החזה והבטן ולבסוף תלש את החוטיני מימני בעזרת שיניו.
הוא פתח את חגורת מיכנסו במהרה והוציא את החבר הענק שלו.
הוא התחכך באיבר מיני כדי לגרות אותי יותר עד שצעקתי בהתחננות שיעשה אותי כבר ונכנס לתוכי בהפתעה.
הוא נע קדימה ואחורה, אחורה וקדימה ושוב ושוב ושוב ויותר מהר ויותר חזק!
שרטתי את כל גבו, נשקתי ונשכתי בשפתיו הבשרניות והרטובות.
נאחזנו שנינו אחד לשניה בשיער, בפנים, בצוואר, בישבן.
התפרענו כמו חיות טרף רעבות עד שהגענו לפורקן.
לא זזנו, נשארנו באותו מצב.
הוא בתוכי ואני על מכסה המנוע אוחזת בגבו ומתנשפת בחוזקה.
לאחר כמה דקות התנתקנו, התלבשנו ונכנסנו לרכב.
לא נסענו, פשוט ישבנו מביטים בנוף השקט והשליו.
״אני חושבת שעשינו טעות.״ אמרתי כמעט לוחשת, נושכת את השפה התחתונה.
״שום טעות. עכשיו יהיה לך ילד מימני ואני לא אאבד את השלטון.״
״אני פשוט לא מאמינה. אז זה מה שרצית מימני? להביא אותי לטירוף רגשות כשכל מה שיוצא מפיך שקר? לזיין אותי?! לגמור בתוכי? וכל זה כדי להביא לך יורש? כדי שלא תאבד את האימפריה שלך? כל החיים שלי הייתי בובה של אנשים וגם עכשיו אני כלום! הייתי צריכה ישר להסכים להצעה של השלישיה! מקווה שאני לא אכנס להריון מימך כדי לעזוב אותך כמה שיותר מהר!״ צעקתי.
רציתי לצאת מהרכב אך ידו תפסה בי בחוזקה.
״אתה מכאיב לי!״ המשכתי לצעוק.
״הצעה של השלישיה? מה הם אמרו לך?!״ צעק עליי בחזרה.
״הם הבטיחו לי את מה שאתה לא תוכל להעניק לי לעולם! יחס! יחס שמגיע לי! יחס שהרווחתי כל החיים שלי בלהיות בובה של אחרים!״
״אין בעיה ליילה. את לא תראי עוד אור יום עד שלא תלדי לי ילד.״ אמר בקול רגוע, נועל את הרכב כדי שלא אנסה לצאת ומתניע.
כשהגענו לאחוזה הוא אחז בחוזק רב בידי וגרר אותי לחדרנו.
זרק אותי לעבר המיטה ויצא בטריקת דלת, לא שוכח לנעול אחריו.
פשוט בכיתי, לא יכולתי להפסיק לבכות.
הוא השתמש בי הרגע, בגופי!
כדי להשיג את רצונו!
למען האינטרסים שלו!
הרגשתי כל כך זולה שנפלתי לידיו!
בכיתי ים.. כאב לי הראש, הראש זעק יותר נכון מכאבים עד שנרדמתי.
נקודת מבט בראין
אני מרגיש חרא!
אני ניצלתי אותה הרגע אבל ככה חינכו אותי.
חינכו אותי להשיג את המטרות שלי לא משנה מה!
אם היא היתה יודעת שאני לא מתכוון לכל זה ובאמת שהיא נכנסה עמוק לליבי.
אני מתאהב בה יותר מהר ממה שחשבתי.
אבל כשהיא אמרה את המילה ׳שלישיה׳ הסתובב לי סביץ׳ במוח ולא הצלחתי לשלוט על עצמי.
היא בכלל מבינה שאם תעזוב אותי ותלך אליהם הם ינצלו אותה?!
יאנסו אותה?!
היא לא מבינה את זה?!
מה היא לא מכירה אותם?!
אחרי חצי שעה נכנסתי בשקט לחדרנו.
רק כדי להביט בה, לבדוק אם היא בסדר.
היא נרדמה. היא נראת כל כך שלווה.
מלאך קטן שלי.. כל כך כואב לי שאני פוגע בך ככה!
לחייה היו עדיין רטובות.
ליטפתי ברכות את פניה ואחר את שיערה.
ליילה שלי תצתרכי לסבול אותי עוד קצת ואז תביני שאני עושה הכל לטובתך.
יצאתי מהחדר, נועל שוב ונכנס לחדר ממול בכדי לישון.
היא צריכה זמן מימני אז אני מעדיף להניח לנפשה בינתיים.