השכן מהדירה ממול

פרק 3

״וממה את כל כך עצבנית?״ שאלה לולו את רוזי דרך הטלפון.
״מי אמר לך שאני עצבנית? איך הגעת לזה? מה המסקנות המטופשות האלה?״ רוזי החלה להתחמם.
היא בדיוק יצאה מהחנות של גברת ווסלי ומכרה בהצלחה עוד ציור לפרנסתה. שיערה הברונטי גלש בגלים זוהרים על גבה והסתבך איפשהו בין אצבעותיה שהתעסקו בו ללא רחמים כשהייתה עצבנית.
״קודם כל את התקשרת דבר שני את תוקפת ותני לי לנחש, השיער שלך נפל קורבן לעצבנות?״
רוזי העיפה מבט מופתע לידיה ומיהרה להכחיש.
״רואה? אני לא עצבנית״ המשיכה בשלה.
״אוייש נו, תפסיקי עם ההצגות ופשוט ספרי לי. את יודעת שבסוף אני אוציא ממך את זה בכל מקרה״ לולו התעקשה.
רוזי ידעה שהיא צודקת. למעשה היא מכירה אותה כל כך טוב שאפילו היא עצמה כבר לא יודעת מה יהיה הצעד הבא.
אבל מה כבר היא יכולה להגיד לה?
׳מארק נכנס לדירה עם שתי בחורות שברור כשמש שמטרותיו הן לא לשוחח על מזג האוויר, ההתחממות הגלובלית או הרעב בעולם והיא חושדת שגם שון כזה אבל אין לה ראיות לכך ובנוסף אני חשבתי שיהיה משהו ביננו אבל גם התקווה הזאת נמוגה׳ לא, הסיפור הזה גרוע לא משנה באיזה גירסה ואם נייפה את זה.
״חוץ מזה ששמעתי שאת נפגשת אתמול עם החתיך החדש!״ לולו מיהרה לחלוק איתה את ההתרגשות.
״אני ממש נעלבתי שלא סיפרת לי״ אמרה בשעשוע קל
״כן. לא מיוחד״ סיכמה רוזי עם נסיון עלוב להדחיק את מה שחשבה עליו.
״בסדר...״ היא ענתה.
״אופסס קוראים לי. נדבר אחר כך רוזי״ ניתקה במהירות לולו ורוזי נאנחה. פעם אחת הצליחה להתחמק אבל היא לא חשבה שהיא שקרנית כל כך טובה כדי למרוח אותה שוב.
רוזי יצאה מהמעלית כששמעה רישרוש מפתחות זר.
״היי רוזי״ הקול הסקסי הזה התנגן מאחוריה. רוזי הסתובבה בהפתעה.
״היי שון״ ברגע הראשון חייכה וברגע השני נזפה בעצמה על כך שאינה שולטת בעצמה.
שקיות גדושות במצרכי מזון וקרטון בירה הוחזקו על ידו ובקלילות שלף את מפתחות הדירה.
׳בטח קנה בירה כדי לחגוג בדירה שלו׳ מחשבה מהירה עברה בראשה של רוזי.
״את יודעת, חשבתי שנקבע היום בערב. מה דעתך?״ שאל שון בחיוך.
׳עסוק בצהריים בשבילי, אני לערב. חוצפן׳ רוזי המשיכה להתחמם בתוכה.
״אני עסוקה היום״ היא חתמה בהבעת פוקר.
״אוהוו, קשה להשגה. אז מחר בערב אולי?״ שאל בתקווה.
למה יש לו עיניים כאלה? צבע מיוחד כזה, ירוק-אגוז. היא נאנחה
״בסדר. מחר״ היא השלימה עם העובדה שלא תוכל לסרב לו.
״יופי, אני יאסוף אותך בסביבות שבע״ חייך ונכנס לביתו.
רוזי העצבנית טרקה את הדלת מאחוריה והצמידה את גבה כנגדה.
מה הבעיה שלך? עיניים יפות והופס, יש לך דייט איתו מחר, בשבע.
היא אספה את עצמה ונכנסה להתקלח.

בסביבות אחר הצהריים חזרה לולו מעבודתה.
״איך היה היום?״ שאלה רוזי כשהבחינה בשיערה האדום של לולו מקפץ על גבה בצורת תלתלים חיננים המגיעים עד אמצע גבה. היא נכנסה למטבח לקחת כוס מים.
״הבוס מעצבן, העבודה קשה, רק חשבתי על הרגע שאני אחזור. אז כרגיל״ היא ענתה בעייפות והתיישבה ליד רוזי על הספה.
״טוב, יש לי משו לספר לך״ רוזי התכוננה נפשית לרגע הזה
״אבל אל תשתגעי״ היא הזהירה אותה.
״נו! ספרי כבר! את מתחילה למתוח אותי״ לולו קפצה על הספה לידה והביטה בה בסקרנות.
״קבעתי עם מישהו מחר, בשבע״ היא התחילה.
״מה?? איך הספקת?״ שאלה לולו בהתרגשות יתרה
״עם... שון״ היא פלטה במהירות.
״אני פשוט לא מאמינה!״ לולו נתנה לה חיבוק דוב מוחץ עצמות.
״האמת שאני לא ממש רוצה... זאת אומרת אני רוצה אבל... הוא פשוט לא נראה לי טיפוס רציני. יותר בקטע של ׳דפוק וזרוק׳ אם את מבינה למה אני מתכוונת...״ רוזי חזרה לגלגל את שערה על אצבעותיה.
״תראי, לא יקרה כלום מדייט אחד נכון?״ לולו נסתה לנחם. רוזי הינהנה.
היא לא תתן לו את מה שהוא רוצה, ואם הוא ינסה לרמוז אז היא תפסיק להפגש איתו החליטה בינה לבין עצמה.