השכן מהדירה ממול

פרק 9

*****
---שימו לב! נק׳ מבט חדנדשה----
היא אמרה שהיא לא תהייה איתו ובסוף אני תמיד צודקת, חשבה לולו שבדקה את חדרה של רוזי. היא גילגלה את עינייה והלכה למטבח. התחשק לה להכין משהו מתוק כמו... עוגה. כן, היא רוצה להכין עוגה.
לולו פתחה את המקרר. בייצים יש, מרגרינה יש, שוקולד יש.
לולו אספה את שיערה ופנתה לארון. קמח יש, קערות ותבניות יש, וסוכר? לולו בדקה בכל הארונות, אין סוכר.
היא הביטה בשעון וראתה שהשעה מאוחרת בשביל שהמכולת תהייה פתוחה.
לולו החליטה בסופו של דבר לבקש מהשכנים כוס סוכר. הרי בשביל מקרים כאלה יש שכנים נכון?
היא פנתה לדירה ממול ונקשה קלות. הדלת ניפתחה במקצת ופס של אור יצא מהדירה לחדר המדרגות החשוך. לולו הציצה פנימה וראתה את מארק יושב על כיסא רכון לקדימה וראשו מוחזק בשתי ידיו. הוא לא נראה במצב רוח טוב במיוחד. שתי כיסאות זרוקים על הריצפה. לולו נקשה חזק יותר. תשומת ליבו של מארק הוסתה לעבר הדלת והוא הביט לראש האדום שביצבץ דרך הדלת.
״מארק הכל בסדר?״ היא נכנסה פנימה.
״וואו מה קרה כאן?״ הביטה סביבה.
הוא קם לקראתה מנער את ראשו.
״עזבי. הכל בסדר. רצית משהו?״ הוא שאל מעביר יד בשיערו הפרוע.
״זה כבר לא רלוונטי״ היא חשבה על העוגה שלא תזכה לאפות.
״מארק, זה באמת לא נראה כמו כלום. אם קרה משהו, או שאתה זקוק למישהו אני באמת אשתדל לעזור לך״ לולו התעקשה. היא ידעה עליו, אבל היא הייתה איכפתית מדיי בשביל להשאיר אותו במצב כזה.
״אני פשוט... אני מרגיש קצת לבד״ הוא אמר בשקט.
״פשוט תשבי כאן איתי״ הוא הוסיף. היא הינהנה למרות שראשו הושפל לרצפה ולא הביט בה, והתיישבה לידו.
הם ישבו כך במשך כמה דקות ואז לפתע ידיה החליקו לכפות ידיו. הוא הרים את עיניו בהפתעה והיא רק חייכה אליו.
״אני לא יודעת מה קרה לך אבל אנחנו יכולים להסיח את דעתנו במקום לשקוע ברחמים עצמיים, זה יותר כייף״ היא אמרה.
״על מה חשבת?״ הוא שאל
״האמת היא שבאתי לשאול אם יש לך כוס סוכר בשביל להכין עוגה.״ היא חייכה במתיקות. הוא הינהן
״נשמע טוב״
לאחר דקה, הם נכנסו לדירתה של לולו עם כוס סוכר ביד.
״אני מקווה שאת יודעת לאפות כי אני לא מבין בזה כלום״ מארק הודה.
״האמת שגם אני. פשוט רוזי מכינה לי את העוגה הזאת וממש התחשק לי לנסות״ היא צחקה.
״זה עומד להיות ערב ארוך במיוחד״ הוא גיחך וכך הם התחילו במלאכה. ראשית, הם שמו את כל המצרכים בקערה שזה לווה כמובן במריחת מרגרינה וקמח על הפנים. ואז לערבב את העיסה וגם אז הם לא הפסיקו להקטין את העיסה בזריקה אחד על השני. לבסוף שפיכת העיסה בתבנית והכנסתה לתנור.
״נשאר רק לחכות״ לולו חייכה ושטפה את ידיה ופניה. מארק עשה כמוה ומיד לאחר מכן הם התיישבו ליד השולחן המטבח.
״אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות בדרך כלל״ מארק אמר לפתע
״אבל ממש נהנתי היום״ הוא חייך.
״אני שמחה שעודדתי אותך קצת״ היא גיכחה ודחפה אותו קצת כדי להזכיר לו איך בדיוק הוא עשה לה את זה כשהכינו את העוגה. הוא צחק ואז הרצין.
״לפעמים שון לא מבין את זה, זה גורם לי לעשות את ההפך ממה שהוא מבקש ממני. אני מנסה, באמת שאני מנסה״ הוא מצא את עצמו שופך את ליבו. לולו הקשיבה בשקט.
״מה אתה מנסה?״ היא שאלה ברכות.
״אני מנסה להפסיק עם ההרגל העלוב הזה להיות עם בנות כל לילה, עם האלכוהול וכל השטויות. אבל זה לא קל בשבילי. הוא פשוט לא מבין את זה״ ידיו חפרו בשיערו השטניות. פניו הביעו תיסכול ולולו השתדלה להראות הבנה וקשב.
ידה החליקה לזרועו ולחצה אותה.
״אולי אתה זקוק להסחת דעת. היום לדוגמא היית פנוי ולא עשית שטויות. אני חושבת שאם תהייה עסוק בדבר כלשהו אתה תצליח להפסיק עם ההרגל הזה.״ היא יעצה
״את צודקת״ הוא השיב. ידהם השתלבו זו בזו אפילו בלי לשים לב. לפתע הם שמעו את הצליל שבישר שהעוגה מוכנה ולולו קמה כדי להוציא אותה מהתנור.
היא שמה כפפות והביטה בעוגה שהספיקה להשחים.
״יש לזה ריח ממש טוב״ מארק חייך והריח את אותה מקרוב.
״זוז הצידה דביל! יש שוקולד להוסיף ואבקת סוכר״ היא הניחה את התבנית על השולחן והוציאה אבקת סוכר. לאחר ליטושים אחרונים העוגה הייתה מוכנה.
״קטנה יחסית למה שציפיתי״ לולו אמרה באכזבה קלה.
״עם הכמויות שזרקת עלי, אני לא כל כך מופתע״ הוא גיחך.
הם חתכו חתיכה וטעמו ממנה.
״קטנה קטנה, אבל באמת טעימה״ מארק ליקק את שפתיו בהנאה ולולו הינהנה בהסכמה. לאחר כמה ביסים וכמה בדיחות על כישורי הבישול שלהם הם פרשו לטלוויזיה וחיפשו סרט טוב.
״מצטערת, אין סרטים טובים חוץ מאקשן״ לולו דיפדפה בערוצים.
״אקשן זה מעולה״ מארק התלהב.
״אקשן זה לא מעולה.״ היא שילבה את ידיה בהפגנתיות ומארק צחק.
״בסדר בסדר גברת רגזני. בואי נצפה בפרסומות המדהימות שיש לנו״ מארק דיפדף בפעם האחרונה והם ישבו וצפו בשיעמום.
מארק איבד עיניין בטלוויזיה ובאיזשהו שלב הוא צפה בלולו.
והיא ששמה לב לעיניים החודרות שלו גיכחה מבלי להביט בו.
״תפסיק לנעוץ בי מבטים״
״אבל את יותר מעניינת מהפרסומות האלה״ היא צחק. היא חייכה בביישנות והביטה בו חזרה. היא לא יודעת מתי או איך בדיוק זה קרה אבל השפתיים שלו הוצמדו לשלה. כן, זה קרה.
היא לא יכולה להכחיש את זה, היא ממש רצתה את זה. כבר הרבה זמן, היא ידעה שהוא לא טוב בשבילה אבל זה בטבע שלה לרצות כאלה שלא בשבילה. ידיה טיפסו מכתפיו לשיכמו ומשם לשיערו והתעסקו בו ללא הפסקה.
מארק הרגיש רגשות מעורבים. מצד אחד הוא ממש רצה בזה אבל מצד שני הרגיש אשמה.
״לולו היא לא עוד בחורה מזדמנת״ המשפט של רוזי התנגן בראשו.
הוא עצר לרגע והתרחק ממנה באיטיות כדי לבחון את תגובתה.
״אני מצטער״ הוא אמר בשקט ועינייו לא התנתקו מעינייה.
״על מה?״ היא עוד הייתה מהופנטת
הם שתקו לרגע. היא רצתה שוב, היא רצתה עוד אבל היא פחדה שהיא עוד אחת, שהיא זמנית.
״אני אוהב שהשיער שלך משוחרר על הכתפיים שלך״ הוא שיחרר את הגומייה שתפסה בשיערה.
לאחר דקה נוספת הוא קם מהספה.
״אני חושב שאני אחזור״ מארק אמר בנימה מסכמת.
״כן, כבר די מאוחר״ היא הסכימה.
היא ליוותה אותו לדלת והוא הסתובב להביט בה שוב.
״תודה לך״ הוא חייך.
״זה בסדר. העברת לי את הזמן״ שפתיה נמתחו לחיוך בחזרה. הוא רכן לנשק אותה שוב בפעם האחרונה ונכנס לדירתו.

מאוחר בלילה, לולו התקשתה להרדם. היא שמעה צליל מפתחות מוכר בדלת ושמעה את צעדיה של רוזי. היא בנתיים לא רצתה לספר לה מה קרה ולכן כשרוזי נכנסה לבדוק אם היא ערה, לולו העמידה פנים שהיא ישנה וששמעה שהיא יצאה מחדרה היא פקחה את עינייה והסתובבה לצד אחר. בנתיים היא תשמור על דיסקרטיות עם מארק עד שתבין בעצמה מה היא רוצה.