הוא בקושי הודה בפני עצמו אבל הוא ממש חיכה לארוחת ערב הזאת. שעה לפני שון החל להתארגן לדייט. הוא התקלח, התגלח, לבש חולצה לבנה וג׳ינס כהה. הוא רק חיכה לרגע שיוכל לצאת לאסוף אותה למרות שזה דלת ממול.
״אחי, אתה על קוצים בגללה?״ מארק יצא מחדרו וחימם את הקומקום כדי להכין קפה.
״אני לא על קוצים״ שון התעלם ממנו. הוא לא יתן למארק להרוס לו את המצב רוח המרומם שלו.
שון התיז פעם נוספת מהבושם שלו.
״די, אתה כולך מסריח מהזבל הזה״ מארק השתעל קצת.
״הגזמתי?״ שאל שון בדאגה. הוא לא רוצה שרוזי תבחר להשאר בבית רק בגלל ריח מוגזם של בושם.
״אויי אלוהיים״ מארק גילגל עיניים ונאנח
״תראה״ הוא הניח את ידו על כתפו של שון
״אתה חתיך והיא תיפול לידיים שלך אפילו בלי ששנכם תרגישו בסדר? עכשיו בוא נסיים את שיחת הבנות הזאת כי אתה צריך לזוז״ הוא תפח על שכמו ושון הינהן.
הוא הביט בשעון לרגע, השעה שבע בדיוק. הוא יצא מדירתו ישר אל הדירה שלה ונקש פעמיים.
קול קטן נשמע מבעד לדלת ולאחר רגע הדלת נפתחה.
״וואו, אתה דייקן״ אמרה רוזי בחיוך.
״חכה רגע״ היא אמרה במהירות ונכנסה לדירה. שון הציץ פנימה וראה שרוזי לקחה ארנק ודחפה לתוכו את הפלפון שלה. לאחר שנישקה את לולו לשלום והיא צעקה אחריה
״תעשו חיים״ רוזי יצאה סוף כל סוף והיה אפשר ללכת. השימלה בצבע כחול כהה תאם לעינייה שעכשיו היו מאופרות ושיערה שבדרך כלל גלש על גבה, היה קלוע למין צמה מעוגלת על קודקוד ראשה.
״את ממש יפה״ אמר שון בחיוך
״גם אתה לא רע״ הסמיקה רוזי ומייד לאחר מכן התגלה לפניה האופנוע שלו.
שון קפץ בקלילות.
״קדימה תעלי״ הזמין אותה שון והביא לה קסדה
״זה בטוח?״ היא שאלה בחשש מביטה באופנוע
״ברור, עכשיו תעלי״ הוא ענה בביטחון.
רוזי הניחה את הקסדה על ראשה והתיישבה מאחוריו.
״תחזיקי בי״ שון ניצל את הרגע לטובתו ועיגל את זרועותיה על חזהו. לאחר התנעה קצרה שון טס על הכביש.
רוזי ישבה במסעדה עדיין מסוחררת מהנסיעה שעברה עליה בדרך לשם ועל הגוף המסחרר של שון שהספיקה לחקור במהלך הנסיעה.
״אז איפה גרת לפני שעברת לכאן?״ שאלה רוזי בעיניין
״גרתי בדרום ניו יורק. עברתי לכאן כי לא עמדתי בשכר הדירה. הוא היה גבוה מדיי״ ענה שון. הוא ידע שאסור לה לדעת את האמת. בכל מקרה, הוא פתח דף חדש ואף אחד לא ידע מזה חוץ ממארק, השותף לסודות ולעבר שלו.
״אז ספרי משהו על עצמך״ חייך שון.
״אין ממש מה לספר. אני מתפרנסת מהציורים שלי, בעקרון גרה לבד פשוט לולו נפרדה מהחבר שלה אבל זה עיניין של זמן עד שתחזור אליו כך שזה לא ממש משנה״ אמרה רוזי בפשטות.
היא הסיתה שערה בלתי נראת לאחורי אוזנה והניחה את ידיה על השולחן.
״אני עובד בעבודות מזדמנות כדי לחסוך לקולג׳. מארק גם עוזר לי כדי שנוכל לתחזק את הדירה ושלא נעוף שוב״ שון אמר במבוכה.
המלצר חזר עם הארוחות שהם הזמינו.
״תודה״ אמרה רוזי והחלה לגרוס את החסה בסלט.
״היה לך קשר בעבר?״ שון שאל והרים את עיניו מהצלחת
״כן, פעמיים. האחרון היה שנה שעברה. ולך?״ שאלה ושמץ של סקרנות ניצתה בה
״כן, כמה פעמים. אבל מי סופר?״ הוא שאל בהומור
הם המשיכו לשאול אחד על השני ובמשך כל הזמן רוזי שמרה מרחק מסויים ממנו. גם כשסיפרה איך האקס האחרון נפרד ממנה ושון רצה להניח את ידו כאות ניחום רוזי משכה את ידה במהירות.
שון התעלם מהתנהגותה אף שזה הפריע לו.
כשחזרו הבייתה והמשיכו לצחוק על האקסים המרושעים, הם כבר היו דיי עייפים וקצת שתויים.
״טוב, אני חושב שכדאי שנלך לישון. מחר יהיה לנו האנגאובר רציני״ צחק שון
״אני יודעת לשתות. אל תדאג לי״ צחקה רוזי
״ובכל מקרה תודה רבה נהנתי מאוד״ היא הוסיפה
״גם אני נהנתי״ השיב שון. הוא התקרב כדי לחבק אותה לפרדה אבל היא נרתעה לאחור.
״מה קרה?״ שאל שון
״כלום״ רוזי התממה
״רוזי למה את עושה את זה?״
שון התעקש לדעת. כל הערב הוא היה מוכן לסבול את הדחייה שלה ממנו אבל הוא חייב להבין. מה, זה הריח?
״לא, פשוט..״ היא התחילה לומר אבל התקשתה לבטא זאת במילים את מה שקרה.
״זה הריח נכון?״ הוא שאל
״מה? לא! אתה בסדר גמור״ היא ענתה במהירות
״אז מזה?״ הוא התעקש
״אתמול שיצאתי מהדירה שלי ראיתי את מארק יוצא מהמעלית עם עוד שתי בחורות״ רוזי השפילה לרגע את עינייה.
״נו..?״ שון לא הבין.
״תראה, אני לא אומרת שיש לי בעיה עם סטוצים אבל לנצל ככה בנות?
חוץ מזה אני לא רוצה להיות אחת מהן. ממש לא מתחשק לי פעם נוספת כזאת, פעם אחת בעברי הספיקה די והותר וזה פגע בי מספיק. אני לא רוצה ש...״
״את חשבת שהייתי שם נכון?״ שון עצר את שטף המילים שיצא מפיה.
״מה, לא היית?״ היא שאלה בתמיהה.
״אני לא מאמין...״ שון שיפשף את עינייו.
״מה?״ שאלה רוזי. היא כבר לא הבינה מה הולך פה.
״איך בכלל הגעת למסקנה שאני כמו מארק?״ הוא שאל אותה. הקול שלו העיד שנפגע ממנה, ללא ספק.
״תראה אני..״ האמת למה בכלל? מי אמר שהוא כזה? רוזי הוזיזה שיערה בלתי נראת לאחורי אוזנה במבוכה.
״אני בכלל לא מאמין, אחרי שאמרתי לו להפסיק עם זה, הוא עושה את זה מאחורי הגב שלי״
שון כבר לא ידע מה לעשות עם עצמו.
״רוזי, תראי היה ערב ממש נחמד. אני לא יודע אם..״
״שון! אני באמת מצטערת!״ רוזי התפרצה לדבריו בנסיון נואש להחזיר את הכל למה שהיה. אבל אבוד לה...
״אני באמת לא יודע. עכשיו את שופטת אותי עוד לפני שהכרת אותי בכלל. אז מה יהיה הפעם הבאה? אני פשוט אקח זמן לחשוב על זה״ שון ענה.
הוא לא ציפה לזה, אולי הוא מגזים בהתנהגות שלו אבל זה הפתיע אותו לגמרי ולא במובן הטוב.
הוא זרק לילה טוב לעבר רוזי וסגר את הדלת אחריו.
״איך היה?״ צעקה נשמעה מכיוון הסלון.
״נהרס. והכל בגללך!״ הטיח לעבר מארק ונכנס לחדרו.
״אני?״ שאל מארק בבילבול אבל שון החליט שזה הספיק לו להערב הזה.
YOU ARE READING
השכן מהדירה ממול
Teen Fictionרוזי היא בחורה ממוצעת, היא חיה בניו יורק ומתפרנסת ממכירת הציורים. יום אחד בחור צעיר עובר לדירה הריקה שממול לדירתה. היא לא יודעת עד כמה העיניינים יתחילו להסתבך.... ---- הוא התכופף לגובה עינייה ואמר בפשטות ״אני-אוהב-אותך״ מדגיש כל הבהרה.
