"אח אני מת, איזה חמוד." ג'ונגקוק אמר והסמיק.
הוא קם מהמיטה והחליט ללבוש משהו אחר ולא מכנס קצר, שיכל באותו מידה להיות בוקסר.
"או שלום מיני קוקי." ג'ונגקוק אמר כשראה את הזיקפה שנוצרה לו.
"אני לא יכול לטפל בך עכשיו תצטרך לחכות עם זה, ובבקשה אל תתקשה יותר מידי בקירבת הנער הזה." ג'ונגקוק אכן המשיך לדבר אל איברו והרגיש איך סומק קל עלה על פניו.
"עכשיו נלך להתלבש!" ג'ונגקוק אמר ורץ לחדר שלו מוציא מכנס די צמוד.
"ז-זה צמוד, ללבוש או לא?" ג'ונגקוק מילמל כשהביט בהשתקפותו דרך המראה וראה את איברו די בולט דרך המכנס.
"אוף לעזאזל אני אפילו לא יודע למה יש לי את זה, אוף." ג'ונגקוק מילמל והחליט ללבוש את המכנס הצמוד, אבל לקשור סוודר כדי שלא יראו את הבליטה שהופיע לו ברגע שהשפתיים של טאהיונג נגעו בשפתיו.
הוא הוציא את הטלפון והכניס אותו לאחד הכיסים, לקח עוד מבט חטוף לכיוון השרותים.
"הוא גר 10 צעדים מפה לא לדאוג." הוא ניסה להאמין לעצמו, אבל הוא באמת רצה לטפל בבעיה הקטנה שלו.
"ג'ונקוק אתה בא? ג'ימין הציע שנעזור לטאה לפרוק את הדברים
ואוו מה אתה לובש?" נאמג'ון שאל והביט במה שג'ונגקוק לבש.
"כולם פה לובשים מכנס רופף וכפכפים, הובי וג'ימין אפילו בלי נעליים ואתה לובש חולצה אדומה ומכנס צמוד שחור? ולא מספיק גם קושר ג'קייט? הכל טוב?" נאמג'ון שאל אחרי החפירה.
"אתה תיארת כרגע את כל מה שאני לובש אז אני אשאל אותך, הכל טוב היונג?" ג'ונגקוק שאל ושניהם צחקו.
"טוב יאללה בוא תעזור לנו." נאמג'ון משך את ג'ונגקוק והשני לא התנגד.
"סוף סוף באת ו ~שריקה~ מישהו פה השקיע." יונגי אמר לג'ונגקוק והוציא תמונה מאחד הארגזים.
"אה את זה תזרוק." טאהיונג אמר בקול עמוק שהפתיע את כולם חוץ מאת ג'ימין כמובן.
"אבל טאהיונג זאת תמונה של המשפחה שלך." ג'ין אמר וניקה מעט את התמונה.
"אני יודע, תזרוק." טאהיונג אמר באותו קול קר.
"למה? מי אלה? מי זה כל אחד?" ג'ין שאל במהירות ובסקרנות.
"לא משהו שאמור לעניין לך." טאהיונג ענה.
"כן בבקשההה בבקשהההה בבקשהה!" ג'ין ונאמג'ון חפרו.
"אוקי! אני אגיד לכם מי זה כל אחד." טאהיונג אמר וחטף את התמונה כמובן שכולם באו מאחור כדי לראות, רק ג'ונגקוק עמד מולו עם ידיים שלובות.
"זה אבא שלי, הוא החליט שאני הבן הכי גרוע שיכול להיות בגלל שיצאתי מהארון, הוא לא קיבל את זה יפה." טאהיונג אמר באדישות כאילו זה כלום וכולם הסתכלו עליו מופתעים, חוץ מג'ימין שהיה איתו מאז ומתמיד עד לפני 4 שנים, ולג'ונגקוק דפק הלב שבטוח כולם שמעו.
וטאהיונג המשיך,
"זאת אחותי הקטנה טני, היא תמיד צעקה על אבא שלי כשהוא היכה אותי, הייתי מחובר אליה כל כך עד ש-" הוא לא הצליח לסיים את המשפט ודמעות תקפו אותו.
"טאה זה בסדר, אתה לא חייב." ג'ימין חיבק אותו אבל טאהיונג המשיך:
"עד התאונה שאבא שלי ביצעה כי היה שיכור, הוא אסף אותה מהחוג כשהיה שיכור ופשוט פגע במכונית והיא מתה. והזבל הזה חי." טאהיונג התחיל לבכות והראיה שלו הפכה למטושטשת.
ג'ימין חיבק אותו.
וג'ין רץ למטבח להביא לו מים וג'ונגקוק הרגיש איך הדמעות תוקפות אותו גם.
הנער הקשוח והאדיש הזה כבר לא פה.
"וזאת אמא שלי,
נורמאלית, אבל היא תמיד פחדה מאבא שלי. הם אוהבים את אחד השני אבל מאז היציאה שלי הם הסתכסכו, בגללי." המבט של טאהיונג היה קר ושל כולם היו מרחמות.
"וזה אח שלי, הו•סו. הוא תמיד אנס אותי וניצל אותי מינית כשאבא שלי לא היה,
לא כי לאבא שלי אכפת., בגלל שהוא גם גיי והוא פוחד מהתגובה ואני הבובה הכי טובה שיכולה להיות לו." טאהיונג נאנח.
אז לא, אני לא רוצה שהתמונה הזאת תישאר פה." טאהיונג אמר וזרק את התמונה לצד מנפץ אותה והולך בצעדים מהירים לחדר.
כמובן שהשאר רצו לגשת אליו אבל ג'ונגקוק עצר אותם.
"אני אלך." הוא הודיע והלך.
הוא ניכנס לחדר וראה את טאהיונג מתייפח בכרית, ואת הכרית השניה מחבק חזק.
ג'ונגקוק קפץ על המיטה וחיבק את טאהיונג וטאהיונג הסתכל עליו מופתע.
"אח שלי מת," ג'ונגקוק התחיל וטאהיונג התרחק קצת מהחיבוק והסתכל על ג'ונגקוק.
"הוא היה בן חמש והאבא המשוגע שלי הטביע אותו רק בגלל שלא נתן לו את השתיה.
אני לא הייתי איתם הייתי אצל חבר אבל אמא שלי התקשרה אלי והודיע לי,
רצתי כמה שיותר מהר אני זוכר את זה, רצתי ורצתי הגשם והרוחות פגעו בי אבל לא היה אכפת לי זה האח היחידי שלי הבן אדם היחידי שנתן לי כוח לחיות והוא לא פה.
כשהגעתי כל המקום היה מלא בניידות ואמבולנסים רצתי לכיוון המשטרה וראיתי אותו, את אבא שלי צועק ונילחם בשוטרים.
הלכתי אליו והרבצתי לו, השוטרים הרחיקו אותי אז רצתי מהר לאמבולנס אבל הם סחבו מישהו מכוסה, הוא מת... הלב שלי התרסק ומאז הכל התפרק לי.
אמא שלי הפכה למשוגעת ושלחו אותה למוסד מיוחד וחשבתי שזה הסוף." ג'ונגקוק עצר כי ראה שמישהו ניכנס לחדר.
"ואז הוא פגש אותי ואני פגשתי אותו, שנינו הלכנו לבר אני בגלל אהבה דפוקה והוא בגלל הסיבה שלו.
החלטנו לקחת את עצמנו בידיים, אחרי שדיברנו וקנינו את הבית וצירפנו אליו חברים שהכרנו במשך השנים.
ג'ין היה הראשון ואז נאמג'ון והשאר." יונגי אמר וג'ונגקוק חיבק יותר את טאהיונג.
"החיים של כולנו חרא לפחות היו... אתה ברחת ובאת לפה ועכשיו אתה חלק מהמשפחה שלנו, תרגיש בנוח לפנות אלינו." יונגי אמר וחיבק את טאהיונג והשני חייך אליו.
"בוא נשטוף את הפנים ונלך לפרוק כמה הרגזים ואז נאכל פיצה ואם תרצה גם להתכבל." ג'ונגקוק אמר והסמיק ממה שאמר
"כ-כלומר אממ."
"זה בסדר, תודה" טאהיונג ענה והלך לסלון.
'ג'ון ג'ונגקוק תשתלט על עצמך כבר ניפגעת אתה לא צריך עוד מישהו הוא עוד היונג'
כן קוקי.. חושב?😟😢
YOU ARE READING
שכן חדש
Humor~הושלם~ טאהיונג נער בן 19 שנולד בסיאול. הוא עובר לדירה משלו ורוצה להתחיל חיים חדשים, כאלה שישכחו לו את העבר. טאהיונג מתחבב על כולם ישר על ההתחלה, חוץ מג'ונגקוק שקשה איתו. הזהרות! • סמאטים •דיבור גס+ • הומור כושל הסיפור הינו ישן ובעל טעויות לשוניות *...
