שכן חדש

Part-36

אני מעלה בכל זאת! 6 ימים ברציפות! כפייםםם לייייי

תהנו💓

נ.מ יונגי.

מכירים את האנשים החכמים האלה שכולם כבר יודעים שהם יעשו משהו מועיל בעולם?
האנשים האלה שגם בלי להתאמץ הם יצטיינו בכל דבר בלי שום בעיה בכלל?
האנשים המועילים האלה שעסוקים בלהפוך את העולם ליותר טוב?
אותם האנשים שלא נוטים לחפור אלה אם צריך וזה יעזור במשהו?
מכירים אותם?

יופי כי אני לא!
אני מוקף בחבורת סתומים ששכל לא חלק מחייהם.

"תפסיקו לשחק עם מחבתים!"
"לא רוצים!"
"קים טאהיונג ופארק ג'ימין!"
"לא!" טאה וג'ימין אמרו ביחד ונאנחתי, ג'ין יותר מידי עדין איתם.
"חלאות!" עמדתי בניהם ואחזתי באוזניים של שניהם.
"תשחררו את המחבתים או שאני ניש- אחח!"

נ.מ כללית.

"תשחררו את המחבתים או שאני ניש-אחח!" יונגי נקטע כששני הנערים נשכו אותו,כל אחד בכתף שונה.
"בואו לפה!" יונגי צעק ומצא את עצמו רודף אחריהם, בהחלט הפעילות הספורטיבית הראשונה בחייו.
"לא לרוץ בבית!" ג'ין צעק והרים את המחבתים מהרצפה.
"יונגי סליחה!" שני הנערים צעקו ויונגי רק האיץ את הריצה.
"יונגי אני מצטער!" טאהיונג רץ לדלת ויצא מהבית.
"הוא ברח.. אני בשוק!" ג'ימין הביט על הדלת ואז הסתכל על יונגי.
"זה ממש לא פייר! הוא הציע את הרעיון!" ג'ימין אמר בפחד אך ברגע שג'ונגקוק הוסוק וטאהיונג ניכנסו לבית הוא שלח אצבע שלישית ליונגי ורץ להוסוק.
"צ'ים... מה עשית?" הוסוק שאל והדביק נשיקה על אפו.
"טאהיונג אמר לי לנשוך את יונגי!" ג'ימין אמר וטאהיונג חייך מהצד.
"לא, הוא לא אמר לך, די לשקר.." יונגי תמך בצד של טאהיונג וג'ימין היה מופתע.
"אני נישב-"
"אוכל מוכן!" ג'ין קטע את ג'ימין ותוך שניה כולם נעלמו מהסלון.
"אוכל אוכל אוכל!" ג'ונגקוק אמר וכולם התיישבו, חוץ מטאהיונג.
"בוא!" ג'ונגקוק משך את טאהיונג כדי שישב עליו וטאהיונג גיחך בגלל זה.
"הייתי שמח אבל...יש לי עבודה."טאהיונג נאנח וקם מג'ונגקוק.
"אבל טאה לפחות תאכל משהו!" ג'ימין אמר והאכיל אותו בחתיכת בשר.
"ממ.. תודה." טאהיונג אמר בין הלעיסות.
"תשב 10 דקות לאכול, בבקשה!" ג'ונגקוק התחנן וטאהיונג ישב עליו למרות שהיה כיסא פנוי

☆☆☆

"טאה הכל טוב?" ג'ימין שאל כשהלך לאסוף את טאהיונג מהעבודה.
"תפסיקו לאסוף אותי מהעבודה, אני לא ילד." טאהיונג אמר באדישות וסובב את ראשו לכיוון החלון.
"טאהטאה?" ג'ימין הוריד את ידיו מההגה כסימן שהוא לא הולך להתחיל בנסיעה אם לא ידבר.
"ג'ימין.."
"טאה תספר לי! אני מבטיח שאני לא אספר לאף אחד!" ג'ימין הרים את קולו ואז ביקש סליחה.
"גם לא לקוקי?"
"גם לא לקוקי."
"אחד מהברמנים נישק אותי באגרסיביות, פצע את שפתי וכשדחפתי אותו הוא החליט להתנהג כמו בן זונה אחד גדול." טאהיונג לא הביט בג'ימין והעביר יד בשפתיו, על שפתיו היה סימן נשיכה שטאהיונג היה בטוח שג'ונגקוק ישים לב.
"אוי טאה, תספר לקוקי את זה אחרת הוא יגלה את זה לבד ו... לא נעים." ג'ימין התניע את המכונית.
"אבל הוא יגיד לי להתפטר!"
"גם אני אומר לך להתפטר!" ג'ימין צעק, לא מתחיל בנסיעה.
טאהיונג שתק והביט בחברו, הוא היה רציני.
"צ'ים אני צריך את-"
"אתה לא! למה התרחקת מכל ההטרדות אם אתה רץ אליהם חזרה!?"
"א-אתה צודק אבל אני לא יכול לעזוב! אני צריך כסף!" טאהיונג נזכר למה מההתחלה הוא חיפש עבודה, הם שילמו עליו , זה לא בסדר.
"טאהיונג אנחנו 6 בבית כולם חוץ מג'ין עובדים, כסף זה לא בעיה בכלל!"
"אבל למה שתשלמו עלי? למה שאחד ממכם פאקינג יעבוד כדי שאני אשאר בבית? זה לא עובד ככה!"
"תעבוד איתי!" ג'ימין המשיך לצעוק, עדיין לא נוסעים.
"רגע אתה עובד?"
"כן, מפגר! אני עובד במסעדה." והקול המתוק של ג'ימין חזר.
"כ..?"
"מלצר סקסי ברמות." ג'ימין חייך וטאהיונג רק השמיע צליל שביטא אותו בצורה הטובה ביותר;
"פפפ."
"בוגר."
"חשבתי שהעבודה היחידה שלך זה להציק ליונגי."
"גם... לא שמת לב שבערב אני לא נמצא? אני חזרתי בדיוק מהעבודה ואספתי אותך."
"לא.. לא שמתי לב..." טאהיונג מילמל.
"לא נעלבתי, בכל מקרה מחפשים עובד שטוב עם אנשים ואתה די מתחבב על כולם אז.. בוא, אני אכיר לך אנשים!"
"עכשיו?"
"לא אדיוט, ביום ראשון." ג'ימין התחיל בנסיעה.

●●

"סוס!"
"נו בחייך!"
"לא!"
"אבל-"
"לא!- אני חושב שיש לי מגרינה בגללך."
"אבל בבקשה!!"
"למה שאני אלבש פאקינג שמלה?!"
"כי אני רוצה לקנות את זה לאחותי ויש לכם את אותו גוף, כמעט...בא לך לשים גרביים?"
"סוס!"
"סליחה סליחה!"
לאחות של הוסוק יש יום הולדת, והוסוק החליט שהשמלה שחפרה לו לקנות לה תיהיה מתנה מדהימה, אך הוא רצה להיות בטוח במידה.
"בבקשה! אני אעשה הכל!"
"הכל?"
"כ-כן."
"אוקי, מהר לפני שהאחרים יבואו." יונגי הסכים והוסוק רץ לחדר וחזר עם שמלה שהייתה ממש יפה, ירוקה עם ציורי פרחים שהתאימו להכל.

...

"זה יפה כל כך!" הוסוק התרגש ויונגי זז באי נוחות.
"טיפה צמוד.. אבל אני מניח שבנות אוהבות את זה."

"חזרנ- מה פאקינג קורה פה?!" ג'ימין וטאהיונג נקרעו מצחוק ובחנו את יונגי שבאותו שניה חשב שזה ממש לא שווה את זה.
"זה לא מה שאתם חושבים!"
"יונגי הפסקתי לחשוב מלפני שלושה שנים! מה שקורה פה זה עיניין של ראיה!"
"ג'ימין תסתום!"
"לא רוצה!"
"מה קור- מה לעזאזל?" ג'ונגקוק ניכנס לבית והיה בהלם.
"אוי היונג מצבך מתדרדר מרגע לרגע, תנחומי." ג'ונגקוק אמר וצחק.
"לעזאזל עם חיי."

שעה וחצי לקח להם להרגע ממה שראו, מין יונגי עם שמלה, מקסים.
הם החליטו לשבת ולראות סרט כי זה סוף שבוע ולא היה להם מה לעשות.
ג'ונגקוק השתעמם מהר מהסרט והתחיל לנשק את טאהיונג שישב עליו.
"קוקי.." טאהיונג הרים את ראשו והשפתיים שלהם ניפגשו אך במקום להנות מזה טאהיונג רק התרחק.
"מ-מה קרה?" ג'ונגקוק לא הבין למה הנער פתאום התרחק ממנו.
"מה קרה לשפתיים שלך?!" ג'ונגקוק תפס בסנטרו ובחן את השפתיים.
"אה זה... זה כלום.." טאהיונג השפיל את הראש אבל ג'ונגקוק מנע את זה ממנו.
"מי נישק אותך?"
"ג'-ג'אנג וו.."
"פאקינג מה?! הוא הולך למותת החרא הזה! ספר לי מה קרה עכשיו!" ג'ונגקוק לא ניסה להפחית בצעקה ויונגי עצר את הסרט בעוד הוסוק הדליק את האורות.
"קרה משהו?" הוסוק שאל וטאהיונג נאנח.
"לא קרה כלום פשוט ברמן אחד נישק אותי ואז כשהתנגדתי הוא התנהג כמו חרא."
"אני הולך להר-"
"תירגע." יונגי אמר לג'ונגקוק וג'ונגקוק נאנח בעצבים ושתק.
"אתה לא נשאר בעבודה הזאת!" יונגי הציב עובדה וטאהיונג הינהן.
"לעזאזל!" ג'ונגקוק אקים את טאהיונג ממנו והלך לחדר המשותף שלו ושל יונגי, טורק את הדלת.
"מ-מה עשיתי זה לא אשמתי!" טאהיונג היה מופתע מהתגובה המוגזמת של השני אבל הוסוק הרגיע אותו;
"נע אל תדאג, אם הוא היה כועס עלייך הוא היה צועק עלייך אבל הוא לא כועס עלייך."
"כן תספור עד שלוש והוא חוזר
"טוב היונג, אחד שתיים שלו-" טאהיונג כמעט סיים ובאותו שניה ג'ונגקוק יצא מהחדר בידיים שלובות.
"אני שונא אותו!"
"לא נורא." טאהיונג חיבק אותו והם חזרו לסרט, בובספוג.

תראו איזה מקסימה אני! העליתי בכל זאת פרק!°°

לא עברתי עליו אז סליחה אם יש טעויות,
תגובות💓