Part-12

4.5K 238 70
                                    

תהנו💙:)
*שיניתי את השם של אח של טאהיונג לג'ין הו•סו*

כשיונגי ניכנס לבית ג'ונגקוק רצה לשאול אותו לאן הלך, אבל לא הספיק כי יונגי כבר עצר את הסרט ופתח שיחה בעלת משפט אחד וזהו;
"הוא לא כועס, הוא לא כועס והוא אוהב אותך." זה מה שיונגי אמר לפני שהפעיל שוב הסרט הטיפשי.
"מה? מי? על מה אתה מדבר?" ג'ונגקוק שאל כשבליבו המילים שרו את מה שרצה שיקרה:
'בבקשה שטאה, בבקשה שטאה....'
"טאה... אני מדבר על טאהיונג, דיברתי איתו קצת ו..." יונגי לא סיים את המשפט וג'ונגקוק חנק אותו בחיבוק,
"משוגע! אתה תהרוג אותי בסוף!!" יונגי צעק ואז ציחקק,כנל גם לגביי ג'ונגקוק.
לפתע דפיקות נישמעו;
"זה בטח ג'ימין או הובי, חכה שניה." יונגי אמר וקם ממקומו אך דמות טיפה מוכרת אך לא מספיק כדי שיגיד את השם שלה עמדה בפתח הדלת.

"כן...? מי אתה?" יונגי הרשה לעצמו להיות חצוף גם אם לא ידע את הגיל של השני.
"איפה טאהיונג?" האיש שאל בקול נמוך שגרם לג'ונגקוק להזדקף לשמע הקול המערער.
"טאה ב..."
"קודם תגיד מי אתה!" ג'ונגקוק קטע את יונגי ואמר בתוקפנות,
"אני אח של טאהיונג." האיש אמר ושני הנערים פערו את פיהם.
"א-אתה א-אח ש-של ט-טאהיונג?" ג'ונגקוק גימגם ואז שינה את פרצופו מפרצוף מבולבל לפרצוף נקמני;
"אתה אותו ממזר?!?" צעק ג'ונגקוק והתעלם מהלחישה של יונגי שהורתה לו להירגע.
"ממזר? חתיכת... אני חושב שאני יותר גדול ממך, תדבר ברישמיות!" האיש שהתברר כאחיו של טאהיונג אמר.
"מעניין לי תזין שאתה יותר גדול! אתה לא מתקרב לטאה בשום אופן סיקיה (בן זונה בשפה הקוראנית)!"
"אחח אתה כזה חמוד שהייתי מזיין אותך אם חבר שלך לא היה פה." אח של טאהיונג ברוגע ובהתנשאות,
"אנחנו לא חברים." אמר גונגקוק בגלגול עיניים.
"אז מה אתם? בעל ואישה? אני מניח שאתה האישה." אח של טאהיונג אמר.
"תחנק." ג'ונגקוק ירק לעבר הו•סו.
"אוקי אני כבר רואה שאתה בחור מייאש, אנחנו כן חברים אבל יותר כמו אחים." יונגי הסביר ברוגע למרות שבליבו הוא רק רצה להכות את הבחור מולו.
"חח אני מקווה שאתה בכלל יודע מה זה להיות אח.." ג'ונגקוק אמר בארסיות והשני זרק לו מבט מלא שינאה.

"או היי בחור חדש" הוסוק אמר וניכנס לבית כשהוא לוחץ את היד של השני, אח של טאהיונג
"שלום לך." אח של טאהיונג אמר עם חיוך שגרם לגונגקוק לבלוע את הקיא שתיכנן לצאת
"ה-הובי ז-זה," ג'ימין שהיה מאחורי הוסוק עד עכשיו, ועכשיו שמר על מרחק בגלל אח של טאהיונג שללא ספק זוכר מהילדות
"הובי זה ג'ין הו•סו!" צעק ג'ימין ואז דחף את אח של טאהיונג, או בשמו ג'ין הו•סו.
"או ג'ימיני איך גדלת" הו•סו (קיצור לג'ין הו•סו) אמר בהתלהבות ובחן את הגוף של ג'ימין.
"למה ~אגרוף~ באת ~אגרוף~ לפה ~אגרוף~ ממזר." ג'ימין אמר תוך כדי שהכה את הו•סו.
כמובן שג'ין הו•סו לא נתן למכות ללכת חלק ואחרי זה נתן אגרוף לג'ימין כשמילמל כמה קללות.
הובי התעורר מיד כשהבן זוג שלו מעד ונפל על הריצפה ותקף את הו•סו שהיה חלש ממנו.
הוסוק היה חזק, והוא נתן בנדיבות להו•סו לטעום מזה.

"נימאס לי ממכם! פשוט תגידו לי איפה קים פאקינג טאהיונג!!" צעק ג'ין הו•סו וג'ונגקוק התקדם אליו;
"שכבתי איתו, היום.
היה לי הכי כיף בעולם, אבל הוא ניזכר בך.
הןא ניזכר בזה שאנסת אותו והוא מפחד ממני עכשיו בגללך!
אז אל פאקינג תצפה שתבוא לפה תרביץ לכולם ואז לצפות שניקח אותך לבן אדם שפגעת בו!" ג'ונגקוק צעק והו•סו נירתע קצת אחורה.
"א-אני באתי לב-לבקש סליחה, ולהביא לו את זה." הו•סו נתן מעטפה לג'ונגקוק ויצא מהבית
כולם נישארו המומים אבל יונגי לא נישאר אדיש.
'הוא רצה לבקש סליחה?' ג'ונגקוק חשב ואז ניער את הראש;
"גם אם כן הוא כבר פגע בטאה!" זה מה שהוא היה צריך כדי לשכנע את עצמו, אז הוא פנה לספה והתיישב בנוחות.
"אתה הולך לתת לו את המעטפה?" יונגי שאל והוסוק הינהן כהסכמה לשאלה.
"לא!" גם ג'ונגקוק וגם ג'ימין צעקו ביחד.
"אבל.."
"לא!"
"אוקי לא." הוסוק קבע והרים את הכתפיים ויונגי שירבב את שפתיו בעצבים כי ג'ונגקוק לא נתן לו לסיים את המשפט.

~דפיקות~ "אני אפתח!" הוסוק קיפץ מהספה ורץ לדלת, אבל הוא התחרט על זה כשזוג בנים דחפו אותו לצד.
"יאא תיראו מה אתם עושים!!!" הוסוק צעק והזוג נאמג'ין התנתקו מהנשיקה האגרסיבית שחלקו.
"מצטערים!" ג'ין אמר ומשך בידו את נאמג'ון לכיוון החדר למעלה.
"הם הולכים לנסות להביא ילדים." יונגי אמר כדי לוודא שאף אחד לא נישאר תמים.
(סורי הרגשתי צורך להדגיש את זה😅)
"אוקי... אני אומר שנצא לבחוץ ונימנע מעצמנו לישמוע את הגניחות של ג'ין." ג'ונגקוק אמר וכולם הינהנו ויצאו מהבית, ג'ונגקוק חייך ולקח את הג'קייט שלו ויצא גם.
"תמשיכו ללכת אני כבר בא." ג'ונגקוק צעק וחצה את דרכו לכיוון הבית של טאהיונג.

~דפיקות~ "בבקשה תפתח לי." ג'ונגקוק שילב את אצבעותיו, עצם עיניים וביקש.
והמשאלה עבדה לו, טאהיונג פתח את הדלת כשהוא לובש בוקסרים שחורים וחולצה לבנה שהייתה גדולה עליו בכמה וכמה מידות.
"ה-היי קוקי." טאהיונג טיפה רעד אבל דאג ליצב את הקול שלו.
ג'ונגקוק חייך כששמע שהנער עדיין קורא לו בשם חיבה.
"טאה! אני_ אני ממש מצטער! בבקשה אל תיכעס עלי." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג חייך.
"א-אני לא כועס פשוט אל תעש..." טאהיונג נקטע בגלל השפתיים הרכות והחמות של ג'ונגקוק,
"אני מצטער, אני אוהב אותך." טאהיונג אמר לתוך הנשיקה ודמעות מעטות ירדו.
ג'ונגקוק שלא הבין למה הנער בוכה ולמה הצטער ניתק את הנשיקה והסתכל על טאהיונג.
"למה אתה מצטער?"
"כי יצאתי דרמתי וברחתי ממך, אני מצטער אני חשבתי על אח שלי." ברגע שג'ונגקוק שמע את טאהיונג מזכיר את אח שלו הוא קפא.
"זה בסדר, אנחנו יוצאים לבחוץ באתי לקרוא לך, אנחנו בסדר נכון?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג הינהן ונשק לשפתיו
"יאי" לחש לו ג'ונגקוק
"אבל קצת כואב לי ה..תחת." טאהיונג מילמל וג'ונגקוק הבין למה הוא אמר את זה.
"אנחנו לא עושים הליכה, אנחנו יושבים בגינה פה בחוץ, ואם לא תרגיש טוב נחזור." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג הינהן ופנה לכיוון החדר להתלבש.

'אני לא הולך לספר לו שהו•סו היה פה! הוא לא צריך לדעת את זה, זה רק יפגע בו!! הכל טוב ג'ון אל תספר לו!'




שכן חדשWhere stories live. Discover now