Part-31

3.1K 217 22
                                    

טאהיונג סך הכל היה ילד טוב, לא אחד שעשה בעיות.
למען האמת הוא היה מתוק, אנשים נטו לחבב אותו ממש מהר.
אבל הוא לא הבין שהטובים תמיד חוטפים בסוף, הוא לא הבין איך החיים פועלים.
הוא רק רצה להיות ילד שעושה טוב ומקבל רק טוב חזרה,
אז למה הוא צריך ללכת להתחיל עם אנשים מהרחוב? למה ג'ימין היה כל כך חרמן חסר שליטה?
אל תשאלו אותו, הוא כרגע נע בין הרצון לנחם את אהובו שלא ידאג יותר מידי ובין הרצון לזרוק את ג'ימין לנהר כלשהו.

"ברגע שמישהו מתקרב אלייך יותר מידי תתרחק!" ג'ונגקוק אמר והניח עוד נשיקה קטנה על שפתיו של השני.
"אל תדאג קוקי." ג'ימין אמר וגרם לשני הנערים להסתובב אליו במבט רצחני.
"ג'ימין לטובתך סתום." יונגי אמר והכניס את הטלפון לכיס.
"נו בחייכם זה רק מספר!
יודעים מה? נעשה את זה יותר מעניין, אל תנסה להשיג מספר, תגרום למישהו להתחיל איתך בלי להגיד שום דבר! זאת חובה."
ג'ונגקוק צריך שירסנו אותו, הוא עוד שניה הוריד לג'ימין את הראש ובכנות טאהיונג מאוד נהנה מזה, ג'ונגקוק מקנא בהחלט עשה לו את היום.
"אוקי, אבל עדיף שנעשה את זה בערב לא? עכשיו השעה רק 7." טאהיונג שאל אחרי שבדק את השעה.
"אני מריח צרות." ג'ין נאנח,
"אתם מביאים על עצמכם צרות, הרי כבר ידוע מה יקרה, הבחור ינסה לגעת בטאהיונג וג'ונגקוק יכעס ו-"
"נו באמת היונג, יקרה מה שיקרה." יונגי נאנח גם הוא.
"אני פשוט אומר שקוקי ישמיד כל אחד שיתקרב לטאהיונג ו... מישהו הולך לגעת בטאהיונג." ג'ין ניסה להכניס היגיון לראשם אבל ככל הניראה זה כשל.
"אל תדאג, רוצה להתערב שלא יקרה כלום?" יונגי הציע וג'ין חייך.
"סבבה, בוא נתערב על 100, אני הולך לבית נאמי מחכה לי.
אני שם בקערה הכסופה 100 ש'ח אם אני מנצח אני רוצה לראות 200 שם, ואם אתה מנצח אז שזה יהיה ריק, קאפיש?"
ג'ין ויונגי התערבו עכשיו זה היה בלתי אפשרי להפר את ההתערבות הזאת.

- - - -

נ.מ של ג'ין

קמתי בבוקר כשאני נילחם עם עיניי שלא רצו להיפתח אך נפתחו מחוסר ברירה.
יום שישי, זה אומר שנבלה כולנו ביחד היום אז כדאי שאתחיל כבר את היום.
השתחררתי מהאחיזה של נאמי שלי והדבקתי לו נשיקה קטנה לפני שקמתי.
"או~" מילמלתי בחמידות כשאשר ראיתי ג'ימין והוסוק מחובקים ביחד לשם שינוי עם בגדים.
ירדתי במדרגות במהירות והתהלכתי למטבח, לא יכולתי לעצור את הצחוק שנפלט משפתיי.
ניצחתי את יונגי, כמה צפוי בחיי.
בקערה הכסופה היו 200 שקלים מאה אחד שלי ו100 אחד של יונגי, הוא הפסיד.
"היונג..." הסתובבתי לכיוון המדרגות וראיתי את ג'ימין יורד כשהוא עם עין אחת עצומה.
"או ג'ימיני קמת מוקדם, הכל טוב?" זכור לי שהם היו עד מאוחר אתמול.
"חלמתי חלום לא טוב." ג'ימין אמר ודמעות ביצבצו בעיניו.
"צ'ימי אל תבכה, זה רק חלום!" רצתי ועטפתי אותו בין ידי,
הוא המשיך לדמוע עוד קצת עד שנרגע.
"רוצה לספר לי על מה חלמת?" ליטפתי את ראשו והוא הינהן לאט והלך לכיוון הספה.
"ח-חלמתי שהל-כנו ל_לים ואז מיש-" עצרתי אותו באנחה והוא הבין שלא יעזור לו לגמגם אז הרגיע את עצמו ודיבר יותר חלק.
"הלכנו לים ואז מישהו רץ לידינו ודקר את הובי שלוש פעמים וברח משם.
אתם המשכתם ללכת כאילו כלום לא קרה ורק אני נישארתי איתו ובכיתי, היונג הוא מת ולאף אחד ממכם לא היה אכפת מזה!" ג'ימין בכה וצעק עלי אך נתתי לו להמשיך.
ו-ואחרי זה הסתכלתי עליכם ממשיכים ללכת וקוקי נבלע לתוך החול הרטוב ממים וטאהיונג עצר ובכה עליו גם, אבל לכם...לכם לא היה אכפת!" כמעט בכיתי איתו, אני שונא לראות אנשים בוכים.
"ואז... גל בא ולקח את נאמג'ון ויונגי פשוט נעלם משם, אתה בכית עליו לבד." הוא אמר בשקט ודמעה ברחה לי אחת אחרי השניה.
"מה זה השטויות האלה?" ג'ימין ואני הסתכלו על יונגי וראינו את הרצינות בעיניו.
"ג'ימין אני מקווה בשבילך שאתה יודע שזה חלום, אם אחד מאיתנו אי פעם יפגע כולנו ניפגע יחד איתו!" ראיתי מזווית העין את הוסוק נעמד מאחורי יונגי, גאה.
"בשביל מה אנחנו משפחה אם לא כדי להגן אחד על השני?!" ראיתי גם ג'וני שלי בא, אוי כמה מרגש.
"מה כולכם נעמדתם פה?" ו..יונגי הרס את הרגע.
"אתה כזה מרגש." הוסוק אמר ויונגי גילגל עיניים.

~תוק תוק~
"חכו מתקתקים." נאמג'ון הלך לפתוח את הדלת ובדלת טאהיונג היה.
ברגע ששמע את טאהיונג, ג'ונגקוק ירד למטה כדי להראות את הצד האדיש שלו כלפי טאהיונג, מה כהר קרה בניהם?
"יש אוכל?" ג'ונגקוק עבר ליד טאהיונג בהתעלמות מוחלטת.
"שלום גם לך קוקי." השבתי לו.
"בוקר טוב היונג, יש אוכל?" הוא שאל והלך למקרר.
"פיספסתי משהו?" טאהיונג שאל והתקדם לג'ימין.
"צ'ימי למה בכית?" טאהיונג שאל.
"סתם..חלמתי חלום," או הינה הג'ימין הקטן והמתוק שלנו~
"אתה יודע שיונגי דפק נאום עכשיו?" ג'ימין התחיל לצחוק, שכחו ממה שאמרתי.
"סתום ת'פה זה היה כדי שתפסיק לבכות כמו ילד קטן."
"אני לא ילד קטן!"
"אמרתי 'כמו' ילד קטן, דפוק."
"אתה דפוק."
"שניכם דפוקים!" נאמי שלי צעק וכולם צחקו חוץ מיונגי.
"תפסיקו לצחוק מכל דבר."
"לא רוצים! די למירמור!" הוסוק אמר ופה התחיל קרב כריות מייאש.

נ.מ כללית

"נו... מה הסתבך בסוף? אה?" ג'ין רצה לשמוע מה כבר קרה שהרוויח 100 שקלים.
"מישהו התחיל עם טאהיונג ונישק אותו בכוח ואז ג'ונגקוק הרביץ לו והבחור החזיר לו ו...כן.." ג'ימין סיפר.
"אה הגיוני,מה הפלא שיש לו סימן של מכה על הפרצוף." ג'ין ציחקק לו וג'ונגקוק גילגל עיניים.
"הנקבה הזאת רב איתי מכות והוא רק שרט, כמה נשי מצידו." ג'ונגקוק אמר וירק קליפה גרעין על הוסוק שנבהל מאוד.
"תפסיק לירוק עלי!" הוסוק התנער משאר הקליפות שירק עליו.
"טפו, סליחה סליחה."
"ג'ונגקוק!" הוסוק זרק כרית על ג'ונגקוק אך זה לא פגע בו, זה פגע בטאהיונג.
"מה עשיתי?!"
"סליחה טאה זה היה בטעו-" הוסוק נקטע באכזריות כשכרית פגעה בפרצופו.
"תפסיקו לריב ותספרו לי מה קרה! או שאני לא מכין אוכל!" ג'ין גרם לכולם לשבת בשקט ויונגי המשיך לספר,
"בכל מקרה, זה לא הסתיים שם, לא מספיק קוקי וטאה רבו בגלל אותו בחור, חבר של האיש הזה נתן אגרוף לג'ימין בבטן-"
"ג'ימין אתה בסדר?" ג'ין שאל וג'ימין הינהן מסמן ליונגי להמשיך.
"קיצר, הוא נתן אגרוף לג'ימין והסוס איבד את זה והתחיל להרביץ לו וזה יצא ששלוש אנשים רבו איתנו עד שהעיפו אותנו משם." יונגי נאנח והוסיף משפט אחרון.
"לכן שמתי 100 ש'ח בקערה."
"סיפור מלבלב ממש." ג'ונגקוק אמר בציניות.
"וזהו? זה מה שקרה?"
"אה, טאהיונג ואני מצאנו חבר שהיה לנו מבוסאן, ו...קוקי קינא." ג'ימין הוסיף בשקט.
"אני לא מקנא."
"אה בגלל זה כמעט הרגת בן אדם שם?"
"הגנתי עלייך טאהיונג, זה מה שבני זוג עושים."
"קוקי רק דיברנו איתו!"
"אני ממש לא אוהב את זה." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג לשם שינוי שלח לו מבט מצטער.
"רגע לא רבתם נכון?"
"מה? למה שנריב בגלל זה?" ג'ונגקוק שאל.
"או~ איזה חמודים! תתנשקו עכשיו!" ג'ימין אמר וג'ונגקוק היסס לפני שקם לטאהיונג ונישק אותו.
"אבל אני עדיין כועס שאתה מתנהג כאילו אני לא יכול לשמור על עצמי." טאהיונג אמר וג'ונגקוק נאנח.
"אני יודע שאתה יכול אני פשוט מקנא, אני
קנאי."

"רגע לא הבנתי, הבחור שהכרתם מבוסאן הוא אותו אחד שנישק את טאהיונג?" יונגי שאל.
"מה? לא."
"אז למה ערבבתם את הסיפורים!"
"די יונגי תפסיק להיות דפקט."
"תפסיק להיות חופר."
"תפסיקו להתווכח, הוסוק נרדם."
"אבל בוקר!"

איבדתי את זה, איבדתי את זה😂😂
איזה פרק חסר פואנטה ועלובבב
יש לי קטע עצוב לעשות אבל אני מושכת זמן!
טוב זהו, אני מפסיקה למשוך זמן.
פרק הבא דברים יתחילו להתקדם.

שכן חדשWhere stories live. Discover now