Part-35

2.9K 188 15
                                    

עברתי את 100 העוקבים! תודהה😭😭😭💓💓💓💓
5 ימים רצופים שאני מעלה פרקים, אני מלאה בהשראה בזכותכן!

(שאלה למטה)

~תהנו אהובות שלי💓~

" 'סוס תפסיק להציק לי.' " הוסוק חיקה את יונגי וכולם צחקו.
השקט נעלם מהבית, הצחוקים במקום הידהדו בשולחן ויונגי רק חיפש מקום לקבור את עצמו.
יונגג'ון בא פעם ראשונה להכיר את החברים+משפחה של יונגי.
אם תישאלו את יונגג'ון לדעתו הקטע שהחברים של יונגי הם בעצם המשפחה שלו מאוד הקסים אותו.
"ג'ימין בחייך תפסיק, הוסוק גם אתה." יונגי שלח לשניהם מבט רצחני אבל הם רק חייכו אליו.
"תקשיב, אתה יותר מידי רציני! הכל טוב הם מצחיקים אותי." יונגג'ון הרגיע אותי ויונגי חייך כתגובה.
"אפשר לשאול אותך שאלה?" טאהיונג אמר ויונגי כבר היה מוכן לקטוע אותו למקרה שהשאלה תביך אותו או את בן זוגו.
"בטח." יונגג'ון ענה עם חיוך מתוק ויונגי עדיין היה מוכן לקטוע את טאהיונג, אך טאהיונג אמר את שאלתו במהירות;
"אתה יכול להגיד ליונגי להחזיר לי את הכפכפים?!" כולם צחקו, הם, כמו יונגי היו מוכנים לשאלה כמו- 'בן כמה אתה?'
'איך עם יונגי?' אבל אף אחד, גם לא ג'ימין שהכיר אותו רוב חייו לא חשב שזה מה שישאל.
אחרי שהצחוק הרועם הפך לציחקוקים שקטים יונגג'ון, שעדיין ציחקק מידי פעם, פנה ליונגי בבקשה-
"יונגי... טאהיונג ביקש ממך להחזיר לו את הכפכפים,... באיזה צבע?"
"כחול עם פס לבן!"
"את הכפכפים הכחולים עם הפסים הלבנים." הם חזרו לצחוק שוב וגם יונגי השתחרר, זה היה מביך אבל הוא הבין שיונגג'ון עם אותו ראש כמו שלהם.

"ביי יונגג'ון!" הם אמרו ביחד כשהארוחה הגיע לסיומה.
"תבוא מחר שוב!" ג'ין אמר וכולם הינהנו כהסכמה.
"תודה היה ממש כיף היום!" הוא אמר חיבק אותם וסימן ליונגי לבוא איתו גם.

...

"מצטער על היום."
"למה הכוונה?" יונגג'ון סובב את ראש ליונגי שעצר מללכת.
"מצטער שהיית צריך לשרוד את חבורת הדבילים האלה." יונגי הסביר ויונגג'ון התקרב ליונגי.
"יונגי זה היום הכי טוב שהיה לי בעולם! ממש נהנתי הם חמודים כל כך ו...מצחיקים!" יונגג'ון אמר וחיבק את יונגי שחיבק חזרה.
"יונגי...מה אנחנו?" יונגג'ון שאל בלי לשחרר את החיבוק.
"אתה הבן זוג שלי, השאלה היא מה אני שלך?" יונגי שאל ויונגג'ון חיזק את החיבוק.
"א-אני מבין שזה הדדי, א-אתה חונק אותי!" יונגי ציחקק ויונגג'ון שיחרר מחוייך.
"אני אוהב אותך!"
"גם אני אותך." יונגג'ון הצמיד את שפתיו לאלו של יונגי וזרק את המרחק בניהם לאלף עזאזל.
"להתראות יונגי."
להתראות יונגג'ון."

☆☆☆

"מה קורה פה?" הוסוק הרים ידיים כשיונגי חיבק אותו מאחור, מפחד שהולך לקרות משהו נוראי עכשיו.
"תודה!" יונגי אמר ואז חיבק את ג'ימין שהרים גבה וניסה לחשוב מה עשה, כי אין לו שמץ של מושג מה עשה טוב.
"מוזר~" ג'ימין והוסוק מילמלו כשיונגי הפעם חיבק את ג'ונגקוק שעמד לכן יכל לחבק אותו חזרה.
"תורי!" טאהיונג אמר בהתרגשות וחיבק את יונגי שצחק מההתרגשות.
"הוא שתוי או משהו?" ג'ונגקוק שאל והוסוק פנה לג'ימין,
"ג'ימין עשית משהו טוב?"
"לא, ואתה?"
"נופ."
"מוזר."
בזמן השיחה בניהם יונגי חיבק את נאמג'ון וג'ין שבדיוק כמו השאר, לא הבינו מה עשו.
"ג'-ג'ין אני חושב שהאוכל שהבאת לו היה מקולקל, מה עובר?" ג'ימין אמר וחיכה לרגע שיונגי ישנה את מצב רוחו כי בנתיים, הוא היה מוזר.
"תודה! בזכותכם יש לי בן זוג מתוק ומטומטם כמוכם!" יונגי חייך וכולם נשפו כי ציפו למשהו אחר, משהו כואב.
"או~" טאהיונג וג'ימין התקרבו לחבק את יונגי אבל שניה לפני עצרו,
"לאלאלאלא שלא תעזו! אל תגזימו! זה היה פעם אחת וזהו! עופו." יונגי סימן עם ידיו ללכת אחורה וככה הם עשו.
"הו הינה היונגי שכולנו מכירים." הוסוק גילגל עיניים ויונגי חייך כתגובה.

◇◇◇

"צריך עזרה?" יונגי שאל כשראה את הוסוק תולש עוד דף מהמחברת.
"כן!" הוסוק הינהן ויונגי התקרב אליו, לוקח ממנו את המחברת.
"יש משפט שרץ לי בראש כבר כמה ימים, כל פעם שאני רואה את כולם ביחד אני ניזכר בו ואני רוצה לנסות לעשות את ההמשך." הוסוק אמר ותוך כדי רשם את המשפט.
"פשי משפט באנגלית,
" ,'Forever we are young'
יונגי קרא את המשפט במלמול מהיר אך עם מבטא.
"אני לא יודע למה, אבל כל פעם שאני חושב על המשפט הזה זה רק גורם לי לרצות שבאמת נישאר צעירים לנצח! אני לא יכול לדמיין את עצמי מזדקן בלעדייכם, או להתמודד עם המוות של אחד ממכם." הוסוק אמר הכל ויונגי חייך חיוך עצוב.
"זה יקרה, מתישהו זה בהחלט יקרה ואתה יודע מה? אני מקווה שאהיה הראשון,
אני לא רוצה להתמודד עם המוות שלכם." יונגי אמר והוסוק גיחך במרירות.
"אבל אתה יודע מה עוד? זה יקרה בעתיד, כמו שאנחנו מתעלמים לחלוטין מהעבר אז אנחנו יכולים לשכוח שיש דבר כזה עתיד ולהנות ממה שעכשיו!
תהנה מיזה שאני מתעצבן עלייך ומאיים להרוג אותך!
תהנה מיזה שג'ימין חרמן עלייך 24/7
תהנה מזה שקוקי וטאה מספרים לנו על הסקס הסוער והמטריד שלהם!
תהנה מזה שג'ין ונאמג'ון דואגים כמו אמא ואבא!
סוס תהנה מזה שאני קורא לך סוס! או קורא לך בכלל!
ג'ימין לא זוכה לכזה דבר!" יונגי אמר והוסוק צחק מכל משפט ודמעה נפלטה בין עיניו.
"Forever we are young..."
יונגי מילמל את זה בשקט ואז הסתכל על הוסוק.
"בוא נכתוב שיר על זה, אה ונכתוב את זה על הקיר."
"יא באמת?!" יונגי הינהן והוסוק חיבק אותו.
"תרד ממ- לא משנה.." יונגי נתן לו לחנוק אותו בין ידיו.

"היי על מה אתם מדברים?" ג'ימין שאל תוך כדי שעבר בין הניירות שהוסוק זרק.
"על עד כמה אתה כוסית." הוסוק אמר וג'ימין חייך אליו חיוך סוטה.
"אני רק מזכיר, אלוהים ברא חדר." יונגי אמר.
"בסדר, אלוהים גם ברא שכל ואתה לא ממש משתמש בזה."

5 ימים שאני מעלה ברציפות! מדהים!
ורעאר ג'ימין רשע!😂

שאלה!
אתן מעדיפות שאני אמשיך לעלות בקצב כזה מהיר אבל שיהיה רק 900 מילים ולא יותר
או שאני יעלה פעם בשבוע והמילים יהיו 1000 בערך?
מה שאתן רוצות.

תודה על ה103 עוקבים!

שכן חדשWhere stories live. Discover now