שכן חדש

Part-17

RIP AVICII😢😢😢😢

נ.מ של טאהיוג

~השעה 23:30~

ישבתי על הרצפה הקרה ופשוט הסתכלתי על המראה הגדולה שהייתה מולי בחדר.
הסתכלתי על הדמות הדומעת וקיללתי,
קיללתי את ג'ונגקוק שמנע ממני להתקדם הלאה.
קיללתי את אחי שלא היה שם לצידי בעבר ופגע בי.
וקיללתי את עצמי, על התמימות, על החולשה ובכללי על מי שאני.

הייתי עייף אבל ידעתי שבכל מקרה לא ארדם אז החלטתי לנצל את האחוזים האחרונים שנישארו לטלפון ואז אלך לישון.

~14 הודעות מ ********05~

"מי זה?" שאלתי את עצמי וניכנסתי לצ'אט:
מספר לא מזוהה- טאה זה הו•סו👋
מספר לא מזוהה- תקשיב..
מספר לא מזוהה- אני מרגיש רע כי לא הסברתי את מה שקרה כמו שצריך.😥
מספר לא מזוהה- הארנב הזה שקראת לו קוקי🐇, אל תכעס עליו..
מספר לא מזוהה- התגרתי בו, אמרתי שאני יזיין אותו😞לא רצה.. לקח קשה..
מספר לא מזוהה- קיצר בגלל זה הוא התעצבן
מספר לא מזוהה- ושאר החברים שלך שהרביצו לי זה כי רבתי עם החבר הקטן הזה שלך
מספר לא מזוהה- עוד מהילדות, ג'ימין? ככה קראו לו?🤔
מספר לא מזוהה-זה לא משנה, אל תכעס גם עליו כי הוא דאג לך😯
מספר לא מזוהה- ו.. אני מרגיש שאני מדבר עם עצמי😐
מספר לא מזוהה- תתחבר כבר אינעל העולם😲
מספר לא מזוהה- בכל אופן, שום דבר ממה שקרה לא באשמתם התגרתי בהם וזה מה שקרה😣
מספר לא מזוהה- הם הגנו עלייך, מה שאני לא😟

מה?! זה מה שקרה? איך לא הקשבתי לקוקי?
נשמתי עמוק, מרגיש את הדמעות צורבות בגרוני
אני- אתה רציני? לא חשבת להגיד לי את זה קודם? רבתי עם הבן אדם הכי חשוב לי בחיים, החיים שאתה זיינת!

לא ידעתי איזה פרצוף להוסיף,איך אני אמור להגיב לזה בכלל?
חיכיתי שהוא יאשר לי את זה אבל הוא לא שלח הודעה חזרה.

נ.מ כללית

"א-אני שונא אותך, אני שונא אותך...×5" טאהיונג צעק כשעיניו עצומות וידיו מאוגרפות
הדמעות ירדו בלי הפסקה וטאהיונג התחיל ללכת הלוך ושוב בחדר כשהוא אוחז בשיער בשתי ידיו, אך משהו גרם לו לעצור.
~תוק תוק~
~תוק תוק~
~תוק תוק~
~תוק תוק~
הדפיקות החזקות גרמו לטאהיונג לרוץ לדלת כשהוא אוחז במחבת.
'בבקשה שלא גנב בבקשה שלא גנב'
"קוק... ג'ונגקוק?" הוא שאל כשניסה להימנע מלקרוא לאותו אחד בשם חיבה שלא התאים למצב.
ג'ונגקוק לא חיכה להזמנה וישר ניכנס לבית וטאהיונג צעד אחורה.
"ג'ונגקוק? ~גיחוך~ עכשיו אתה בכלל לא יכול לקרוא לי בשם חיבה?" ג'ונגקוק אמר ואז בחן את טאהיונג שהיה בלי חולצה ורק בוקסר עליו.
ג'ונגקוק נשך את שפתו התחתונה והתקדם בצעדים כושלים לעבר טאהיונג שהריח בברור את ריח האלכוהול.
"ג'ונגקוק..." טאהיומג לחש טיפה מפוחד שג'ונגקוק אחז במותן שלו והצמיד אותו לקיר;
"ת-תפסיק אתה שיכור, אתה תתחרט על זה!"
אבל ג'ונגקוק לא עצר, ההפך קירב את הגוף של השני אליו יותר והתחיל לנשק אותו בחזה דואג לסמן אותו.
"אהה~ קוקי תפסיק!" טאהיונג אמר וג'ונגקוק עצר וחייך.
"אני רואה שהשם חיבה חזר." ואז המשיך לנשק את טאהיונג עובר לצוואר ומצמיד את טאהיונג כמה שיותר.
"א-אתה שיכור בבקשה לא!" טאהיונג ביקש שג'ונגקוק אחז בבוקסר, הפריט הלבוש היחידי שהיה עליו והוריד אותו.
"ג'ונגקוק תעזוב אותי!" טאהיונג צעק וג'ונגקוק הלך לאחורה, כאילו שהצעקה של טאהיונג החזירה אותו להיות פיקח.
ג'ונגקוק עצם עיניים לשניה, אוחז בבטן ותוך שניות ספורות מקיא, מקיא את מה ששתה, מקיא את מה שהרגיש ומקיא את נישמתו.