אחרי כמה דקות שג'ונגקוק נישק את טאהיונג, הם התנתקו מחוסר אוויר והתרחקו טיפה
טאהיונג עדיין היה צמוד למכונית וניסה להבין מה קרה עכשיו.
"ס-סליחה." ג'ונגקוק הצטער כשראה את הפנים המהססות של טאהיונג.
"זה בסדר, בוא ניכנס." טאהיונג אמר ומשך את ג'ונגקוק מנסה להסתיר את הסומק הקל שהופיע לו.
'זה באמת בסדר? לשאול אותו שוב?' המחשבות האלה הידהדו לג'ונגקוק בראש, הוא לא הצליח להבין איך טאהיונג נישאר אדיש למה שקרה, אז הוא החליט לקחת עוד צעד קדימה.
"טאה שכחנו להביא את הכסף." ג'ונגקוק אמר והרגיש איך המזל משחק לטובתו.
"אה כן!" טאהיונג עצר ואז משך את ג'ונגקוק לצד השני לכיוון המכונית.
"תביא את זה, זה במגירה הזאת." ג'ונגקוק אמר והצביע לכיוון מגירה שנפתחת למעלה, בצבע אפור.
טאהיונג הקשיב לג'ונגקוק והתכופף ובאותו שניה ג'ונגקוק הניח את ידו על הישבן של טאהיונג.
"מצאת?" ג'ונגקוק שאל בתמימות וטאהיונג נשך את השפתיים.
"ל-לא, שניה" טאהיונג אמר והמשיך לחפש אבל לא הצליח להתרכז.
ג'ונגקוק צפה בו והכניס את היד לחולצה של טאהיונג וליטף את הגב שלו ומיד כל הגוף של טאהיונג הצטמרר, הוא חייך כשראה שיש לו השפעה על הנער והחליט לקחת את זה טיפה יותר רחוק.
"תבדוק אולי זה מאחורה." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג בלע רוק וחייך.
'הוא חושב שהוא שולט על המצב' טאהיונג חשב והחליט להחזיר,
"לא קוקי, עכשיו אתה הולך לחפש." טאהיונג פקד וג'ונגקוק הסתכל עליו שניה ואז ניכנס למכונית מחפש מתחת למושבים, יודע שאין שם באמת.
"זה לא פה, לצאת?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג נידנד לשלילה.
"אתה צריך ללמוד לקח!" טאהיונג אמר ועלה על ג'ונגקוק.
המצב הוא כזה, ג'ונגקוק שוכב על הגב וטאהיונג יושב עליו.
"טא-טאה" ג'ונגקוק מילמל הוא לא הצליח לקלוט מה קורה פה.
"אל תעשה את זה יותר." טאהיונג אמר וצבט את הפיטמות של ג'ונגקוק והשני התקפל וצחק מידי פעם גנח בשקט.
"אוו מישהו פה רגיש" טאהיונג אמר עם חיוך ממזרי.
"טאה אני נישבע כשאני קם אני אגרום לך..."
"תגרום לי מה?" טאהיונג שאל
אבל פתאום ג'ונגקוק קלט מה קורה הוא לא רצה להפחיד את הנער.
"ט-טאה עד כמה שאני נהנה מהמצב, אולי תועיל בטובך לרדת ממני כדי שניכנס לקניון?" ג'ונגקוק אמר וטאהיונג ירד ממנו בשקט
"למה התכוונת שאמרת נהנת?" טאהיונג שאל והרים גבה
"אממ מה זה משנה? שניכנס?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג הלך לפניו.
"קוקי אפשר לשאול אותך שאלה?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק הינהן.
"בדרך כלל ששכבת אם בנים, היית טופ או בוטום?" טאהיונג שאל בסקרנות ואפילו לא הראה שהשאלה הביכה אותו, אפילו לא קצת.
"הייתי גם וגם אבל טופ יותר, רגע למה אתה שואל?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג משך בכתפיים,
"אתה פשוט ניראה אחד שתמיד טופ" הוא השיב לו וג'ונגקוק גיחח ואמר:
"ואתה ניראה כמו בוטום."
"בדרך כלל הייתי מתווכח איתך או צועק עלייך אבל אתה צודק, תמיד הייתי בוטום." טאהיונג אמר וג'ונגקוק עצר בזמן שהשני ממשיך ללכת.
"טאה" ג'ונגקוק רץ אליו והגיע לקצב הליכתו
"רוצה להיות טופ עלי?" הוא שאל וטאהיונג הסמיק.
"מ-מה?" הוא שאל ניסה להישאר רגוע אבל באמת שהמצב הביך אותו.
"אתה יודע... בוא נשכב ותהיה אתה הטופ" ג'ונגקוק שאל בביטחון כאילו זה היה רגיל ונורמלי המצב בו היו.
"א-אתה השתגעת?!" טאהיונג שאל וג'ונגקוק גיחח ואמר:
"סליחה לא התכוונתי להביך אותך ככה, בוא נלך לקנות בגדים." הוא לקח את ידו של השני ומשך אותו מהר יותר לחנויות
'הוא השתגע? הוא באמת מתכוון לזה? אייש נער מעצבן'
"אייש" טאהיוג מילמל וג'ונגקוק הסתובב אליו
"מה?" הוא שאל וטאהיונג היסס,
"אתה משחק בי, או שאתה רציני? אני לא מצליח לפענח אותך." טאהיונג מילמל בכנות והשני הקשיב,
"אייש פחדתי שתרגיש ככה, אני לא משחק באנשים אני פשוט חשבתי שתרצה לנסות ואני מורה לא רע אז... מצטער." ג'ונגקוק סגר את זה ככה והשני חייך,
"הכל טוב בוא" טאהיונג אמר ומשך אותו לחנות הראשונה שראה.
שני הנערים הסתובבו בקניון ובאיזשהו שלב האווירה הפכה להיות פחות מביכה.
טאהיונג וג'ונגקוק ניכנסו לחנות בגדים וטאהיונג לקח בגד מוזר וניכנס למלתחה פנויה שמיועדת למדידה.
ג'ונגקוק עמד ליד המלתחה וחשב הרבה;
'אולי אני אכנס? הוא בטח בלי בגדים' ג'ונגקוק חשב לעצמו ואפילו לא הראה חרטה במחשבות שלו, הוא כבר ממזמן הפסיק להכחיש הוא רק צריך שטאהיונג יפסיק להכחיש.
"נו...מה אתה אומר?" טאהיונג יצא וג'ונגקוק צחק,
המכנסיים המוזרים שטאהיונג מדד גרמו לג'ונגקוק לדמוע מרוב צחוק.
"אני לא נושם" ג'ונגקוק מילמל והמשיך לצחוק
כל האנשים בחנות הסתכלו עליהם מוזר, אבל זה כבר לא שינה להם, הם היו בעולם מוזר משלהם שבו ג'ונגקוק מתגלגל מצחוק וטאהיונג צופה בו ומחייך
"טוב אני מסכים" טאהיונג אמר וג'ונגקוק ניגב את הדמעות ושאל:
"מסכים? מסכים מה?"
"אם אתה עדיין רוצה... אפשר שאני אהיה טופ עלייך?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק היה בשקט לכמה שניות.
"א-אתה לא מ-מדבר זה אומר שלא?" טאהיונג שאל בלחץ
ג'ונגקוק לא ענה....
עדיין לא.....
לא.....
נ.מ של טאהיונג
קוקי עדיין לא ענה
אני מרגיש כל כך פתטי.
עלוב.
'טיפש מה אתה עושה שטויות למה אתה כל כך דפוק?!' חשבתי לעצמי ואז פתאום דחפו אותי אחורה וטיפה מעדתי.
"למה אתה אומר לי את זה בתוך החנות מיני קוקי התעורר" קוקי אמר לי ואוטומטית הסתכלתי למטה,
"אתה לא צריך לבדוק אני נישבע שזה התקשה ברגע שהתחלת לדבר ועכשיו לוחץ לי." הוא אמר וזייף פרצוף עצוב.
'אייגו איזה נסיך' חשבתי לעצמי והתקרבתי אליו,
"אז... אתה רוצה להגיד לי שהצלחתי לחרמן אותך? רק מחמש מילים? צינצה?"
נ.מ כללית
"אז... אתה רוצה להגיד לי שהצלחתי לחרמן אותך? רק מחמש מילים? צינצה?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק הינהן.
"אני אוהב את זה שאני יכול להשפיע עלייך" טאהיונג אמר וג'ונגקוק חייך.
"קוקי... אני מעדיף שאתה תהיה הטופ בפעם הראשונה." טאהיונג אמר וג'ונגקוק רצה לשאול מה גרם לו לשנות את דעתו, אבל שתק .
-
אז... אתן חושבות שבקרוב סמאט?
.
YOU ARE READING
שכן חדש
Humor~הושלם~ טאהיונג נער בן 19 שנולד בסיאול. הוא עובר לדירה משלו ורוצה להתחיל חיים חדשים, כאלה שישכחו לו את העבר. טאהיונג מתחבב על כולם ישר על ההתחלה, חוץ מג'ונגקוק שקשה איתו. הזהרות! • סמאטים •דיבור גס+ • הומור כושל הסיפור הינו ישן ובעל טעויות לשוניות *...
