שכן חדש

Part-46

שיניתי את דעתי ו...פרק אחרון באמת❤😨

תהנו~❤

"אוקי בואו נדבר על זה כמו אנשים נורמלים." יונגי אמר.
כן הם חזרו הביתה, לפני יומיים בערך וכבר ג'ימין התחיל להשתגע.
"אבל אבל אבל..."
"לא, זה לא הולך לעבוד עליי עכשיו."
"אבל אבל אבל-"
"לא, ג'ימין ממש לא." ג'ונגקוק התערב בשיחה
"אבל-"
"לאאאאאאא!" הם צעקו ביחד.
"אני רוצה לצבוע את החדר שלכם בוורוד!" ג'ימין התבכיין והם נאנחו.
"מה וורוד? מי וורוד?." טאהיונג ניכנס כשהוא נגס בתפוח הגמור.
"א. תזרוק את התפוח לפח הוא כבר גוסס,
ב. ג'ימין רוצה לצבוע לנו את החדר." יונגי אמר וטאהיונג הסתכל על התפוח.
"לא יכול, אני והתפוח התחברנו ריגשית ממש חזק, ולמה לא? תנו לג'ימין לצבוע כמה שהוא רוצה, אני מבטיח לכם שאם לא, הוא לא ישחרר אתכם "
"אניי לאא צובעעע אתתת החדררר שלייי לוורודדדדד! מה אני ג'ין?!."
"חרא שמעתי את זה!"
"מצטער!" יונגי השיב לו.
"גם למה דווקא וורוד?" ג'ונגקוק שאל.
"כדי לפגוע בכבוד הגברי שלכם."
"אין להם אחד כזה." טאהיונג וג'ימין נתן לו כיף.
"קוקי זה הזמן בוא אתה משכיב את טאהיונג ומזיין אותו חזק עד שהוא מצטער." יונגי אמר וג'ונגקוק חייך.
"אני יכול בכיף, בוא בייב הולכים להזדיין ולהביא ילדים." ג'ונגקוק אמר ויצא מהחדר, בטוח שטאהיונג מאחוריו.
לאחר ששני הנערים יצאו מהחדר ג'ימין הסתובב ליונגי עם חיוך,
"בבקשההה!"
"לא, אבל מה דעתך שאחרי שטאהיונג וג'ונגקוק יסיימו להזדיין תצבע את הבית של טאה." יונגי אמר בהתרגשות מוגזמת.
"אבל לא באלי לאמלל את החיים שלו, אני רוצה לאמלל את שלך ושל קוקי."
"איןאין אתה פשוט כלב קטן."
"השוות אותי עכשיו לכלב? למה?"
"כי תמיד הכלבים הקטנים נותנים רושם למתיקות עד שהם מתחילים כמו ערסים ולחפור בנביחות." ג'ימין לא הגיב על זה רק השפיל את הראש לכיוון המברשת שהייתה ספוגה בצבע ואז הרים את ראשו.
"אני לא כלב! אני נמר!" ג'ימין התחיל למרוח על יונגי צבע, מודע לנזק שעושה לעצמו.
"פפפ חתיכת זין מהלך!" ופה התחיל הרדיפה אחרי אותו דביל אמיץ.
"סליחה!"
"לא! זהו אתה מת היום! מתתת!!"
"יונגי וג'ימין די לרוץ!"
"מצטער פרינסס אבל הילד הדפוק שלך רודף את חיי!" ג'ין הביט ביונגי מפיל דברים שניכנסו לדרכו ונאנח.
"חסרי תקנה." אמר והמשיך לבשל.

"שלום!" הובי ניכנס כשראשו ספוג בזיעה ובגדיו צמודים לגופו.
"אוי ג'ימיני מה כבר עשית הפעם?" הוסוק שאל כשג'ימין הגן על עצמו עם כרית.
"פשי יונגי יפה לך וורוד על החולצה ו..הפנים." הוסוק צחק ובראשו הבין לבד שג'ימין אחראי על זה.
"אני- טוב מה אני מנסה בכלל? פארק ג'ימין אתה יכול בבקשה לכבס את הבגדים האלה ולנקות את מה שהתלכלך כי... אתה עשית את זה?" יונגי שאל ברוגע גורם גם לג'ין להפסיק את הבישולים.
"לא רוצה!" ג'ימין אמר ויונגי מילמל אוקי והלך לחדרים למעלה.
"וואו זה הלך טוב." ג'ין אמר והוסוק וג'ימין שתקו.
"מה קרה?" ג'ין שאל כשהבחין בזה.
"הוא .. שקט מידי אני מפחד." ג'ימין אמר והוסוק הינהן.
"נע הוא נירא- מה לעזאזל?" ג'ין צעק כשיונגי חזר לסלון עם 5 בגדים צבועים בוורוד של ג'ימין.
"מהה אתהה עושהה?!" ג'ימין צעק ויונגי הלך בצעדים קלילים לעבר החלון ותלה את הבגדים בשקט, משאיר את השאר בשוק.
"פעם הבא, זה כל הארון שלך." יונגי אמר.
"ג'ימין יש לך מזל שהספקת לצאת מהארון לפני!" ג'ין צחק מהבדיחה של עצמו מה שגרם לכולם לצחוק, גם ליונגי.

"אתה יודע שאתה ניראה אליל סקס?" טאהיונג שאל כשהוא יושב על המיטה וג'ונגקוק עמד.
"באמת? תודה."
"לא רציני אתה ניראה כמו אליל סקס, ממש אבל." טאהיונג אמר ושכב על המיטה.
"אתה עייף בייב?" ג'ונגקוק שאל והוריד את החולצה.
"אני מאוד עייף, למה? דאדי רוצה לעשות משהו?" טאהיונג שאל ושם לב שעד עכשיו הם רק התנשקו בסלון.
"לא זה בסדר לך לישון." ג'ונגקוק אמר ואז הוריד את מכנסיו.
"בוא נלך לישון." הוא תיקן את עצמו וטיפס על המיטה.
"מממ... אני מכור לריח של השיער שלך, מאוד אבל." ג'ונגקוק הסניף את שיערו של השני, גורם לו לצחקק.
"במחשבה שניה אני ממש ער!" טאהיונג אמר וג'ונגקוק צחק.
"אהה~"

- - - - - -

"טאה אמת או חובה?" ג'ימין שאל.
"אמת." טאהיונג ענה ואכל את הבננה שלו, באיטיות.
"פאק." ג'ונגקוק מילמל ורק טאהיונג שמע את זה.
"למה אתה קצת צולע?" ג'ימין שאל והיחידי שעשה פרצוף מוזר זה יונגג'ון.
"כי קוקי זיין אותי חזק ואז הביא מין דבר כזה שרטט לי בתו-"
"תסובבו את הבקבוק." יונגי אמר ויונגג'ון סובב את הבקבוק."
"הובי היונג, אמת או חובה?"
"אמת קוקי, רק עכשיו התעוררתי אז אמת."
"איפה החולצה האדומה שלי?"
"בארון שלי למעלה." הוסוק ענה וסובב את הבקבוק.
"סוס."
"יונגי!"
"אמת או חובה?"
"חובה." הוסוק ענה כשחשב על זה שזה לא בסדר לענות אמת פעמים.
"לך תטבול את הראש בשרותים."
"יונגי.." ג'ין אמר.
"אוקי אוקי, אממ.. חובה עלייך אממ.. להסתובב מחר ברחוב עם גרביים בחזה."
"מהה פאקינג לאאא."
"סוס זאת חובה."
"לעזאזל!"

☆☆☆☆

"א-אני פשוט ל-א מאמין שז-שזה קרה! כל כך אהבתי אותו יונגי!" ג'ונגקוק בכה ויונגי ליטף את ראשו.
"אני חושב שעשיתם טעות." הוסוק אמר וג'ונגקוק נידנד לשלילה.
"ש-שנינו אמרנו בסדר, שנינו רצ-" ג'ונגקוק לא סיים את המשפט ופרץ בבכי, מה שקרה פעם ראשונה בחייו.

"א-אני לא יכול ג'ימין, כו-כואב לי הלב." טאהיונג בכה וג'ימין חיבק אותו חזק.
"טאה משהו פה לא בסדר,אני בטוח!"
"כן טאה אני מסכים עם ג'ימין, אין מצב שזה פשוט... קרה, אתם זוג מושלם ויפה בבקשה תפתרו את זה." ג'ין ביקש וטאהיונג נידנד לשלילה.
"זה בא משנינו, זה לא אפשרי כל כך." כולם השפילו את הראש.

'זהו, ניפרדנו.'

ררר!! כמה דרמההה בסוףף!!
פרק אחרון לעונהההה
אוי אני בוכה קשה לי😭😭😭😭😭😭😭

הסיפור הזה היה הדבר הכי טוב ומשחרר שהיה לי בחיים, נהנתי לכתוב אותו ועכשיו הוא הסתיים😓
אבל הייי
אני כבר עכשיו עובדת על שכן חדש2
תלכו לקרוא! כשאני אעלה כמובן~

מה דעתכם על הסיפור בכללי?

😢😢😭😭😭חכו אני מעכלת...

הלב שלי דופק, ידחדןדמגמדמדמ