עבר הרבה מאוד זמן מאז שטנא מצא את עצמו בתוך קרון רכבת, והוא הופתע לגלות עד כמה הכל השתנה. אימוץ המודרניות היה המונח המתאים. הכל היה... חדשני יותר, ומסובך כל כך עד שמירה הייתה חייבת לעשות הכל בעצמה כדי לקנות בשבילם את הכרטיסים. קאלין ושיי בעצמם, כך מסתבר, מעולם לא היו ברכבת לפני כן.
אולי זה דווקא היה צעד נכון להסכים לה לבוא. או לוותר לעקשנות שלה.
כאשר טנא הסתכל על מירה הוא לא היה מסוגל שלא להבחין במבטים המותשים שלה, כאילו הייתה האם האחראית על שלושת בניה הקטנים. בשביל מי שהסתכל עליהם מרחוק זה היה יכול שלא להיראות כך אלמלא השלושה גם פערו עיניים ופה בתדהמה מהמקום.
"ברצינות? זה מלהיב אתכם?" מירה שאלה אותם תוך כדי שנופפה בכרטיסים שבידיה. הם פנו במדרגות לרציף של הרכבת שלהם והיא הייתה המובילה. לאף אחד מהם זה לא שינה שלקחה פיקוד לפתע, וטנא אפילו חשב שזה מצחיק. היא, מכולם, הייתה היחידה שלא הכירה את קיום הקסם (עד לפני כמה דקות אפילו לא ידעה שאבא שלה מודע לכך), והנה, היא מתנהגת כאילו לנסוע לעצור פרופסור מרושע שרוצה לפגוע ביצורי הקסם זה דבר רגיל שהיא עושה כל יום.
"כשאת היית ברכבת בפעם הראשונה לא התלהבת?" טנא שאל אותה. הוא הלך קרוב אליה, ואחריהם הלכו קאלין ושיי.
"הייתי בת שש." היא הסבירה.
"שש, שש-עשרה, אין הבדל כשזה מגיע לגילוי דברים חדשים." הוא גיחך. "ואם כבר מדברים..."
"כן?" מירה קפצה על הרצפה עם שתי רגליה כשנעצרה בתחתית גרם המדרגות והרימה את עיניה כדי לבדוק לאיזה צד הם צריכים לפנות. כשהבינה, פנתה מיד לרציף השמאלי שהיה מלא בחציו באותה שעה. הארבעה נאלצו לעמוד לצד מכונת שתייה שהייתה קרובה למדרגות ולחכות שם.
"את... מתנהגת בצורה ממש טובה ביחס למה שגילית." הוא אמר לה. "זה מרשים. ומלחיץ."
מירה גיחכה. "זה רק נראה ככה. בראש שלי אני צורחת."
"צרחות טובות או רעות?" טנא שאל אף על פי שחשש לדעת.
"האמת... אני לא יודעת." היא עיקמה את פיה. "אני חושבת שבראש שלי אני עדיין רוצה להאמין שבסופו של דבר אבין שזו בדיחה שאתה ואבא שלי מתכננים."
"הלוואי." טנא גלגל עיניים.
"ועכשיו ברצינות, למה לא סיפרת לי?" שאלתה הייתה תוקפנית פתאום, בעלת טון נעלב ונרגז. זה לא היה מפתיע, ברור שכך תרגיש במצב הזה – כועסת כיוון שהסתירו ממנה דבר כל כך חשוב.
"הו לא," טנא לא הספיק להשיב לה וקאלין כבר ברח מעיניהם לאחר זריקת ההערה האחרונה שלו.
טנא הפסיק לשים לב לשיחה שלהם וחיפש עם מבטיו לאן איש-הזאב רץ. שיי ומירה עשו כמוהו, ושיי היה הראשון לקחת את רגליו ולרוץ משם. טנא סימן למירה לרוץ איתו לפני שעקב אחריו.
YOU ARE READING
התגלות הקסם (ספר 1)
Paranormalטנא הוא מכשף. הוא לא ממש עושה קסמים ואין לו מושג ירוק בלחשים, אבל הוא מסוגל להזיז חפצים מבלי לגעת בהם והאינטואיציה שלו תמיד ניצבת חדה. ככה היה מאז ומתמיד, לפחות עד כמה שהוא זוכר. כל השנים בהן הוא חי כבר התבלבלו לו אחת באחרת. הו, כן, הוא גם חי למעלה...
