טנא הגיע למבנה של פאוור, ולבו פעם כל כך חזק עד שהיה בטוח שעוד מעט ישבור את צלעותיו מבפנים. הוא כבר הצליח לחוש באפלוליות האימה המטשטשת נספגת בעורו וחודרת לעצמותיו. היא הייתה באוויר, כמו עשן שהתפזר מסביב וגרם לך להיחנק יותר בכל צעד שתיקח.
הוא אסף לריאותיו נשימה עמוקה. אסור לא להיות מושפע מזה. אסור לא לתת לזה לחדור אליו בכזאת קלות. התוכנית שלו לא תצליח אם הוא ייכנע לפחד שלו.
מאל אמר להם: "אני מפחד רק מדבר אחד וזה לא קלאוס פאוור". היה בזה משהו. כל מה שפאוור עשה לו עד כה היה לעלף אותו ולכלוא אותו באיזה תא. הוא לא באמת פגע בו. הוא לא איים עליו. הוא לא תקף אותו עד שהתמוטט מכאב.
וואו, זומבים פיראטיים באמת יותר גרועים ממנו. או שאולי... הוא עדיין לא יודע מה מצפה לו. אולי יש לו יותר מזה? אולי יש לו איזה תכסיס אפל בשרוול?
לא, אסור לו לחשוב על זה. אם פאוור לא עשה את זה עד עכשיו, הוא לא יעשה את זה. והוא לא יעשה לו כלום אם יאמר שהוא מסכים להיכנע. הוא רק צריך... לדעת מה באמת קורה. מה פאוור מנסה לעשות לו.
אין לך סיבה לפחד ממנו, הוא חשב. יש לך כוחות שאין לאף אחד אחר, ואם החושים שלך לא אומרים לך לברוח ברגע הזה, סימן שאתה צריך להמשיך. פשוט תקשיב לתחושות שלך.
הוא לקח עוד נשימה אחת גדולה, וצעד קדימה. השומר שעמד מול הדלת נשאר במקומו ועקב אחריו עם ראשו בלבד. טנא אסף את כל כוחותיו, והסתכל עליו היטב. הפחד עטף אותו, הוא ינק את האנרגיה דרך עורו ואחז בגרונו חזק. טנא התעלם. עד כמה שגופו פשוט דרש ממנו לברוח משם, ראשו אמר לו להמשיך. הוא לא נתן לעיניו לסטות וחשב על דברים אחרים. כאשר לא התייחס מעבר למה שראה, הוא מצא את מבטו של החייל עמום ומשעמם. טנא צמצם את עיניו בחשד, ואז נד בראשו ונכנס פנימה.
הוא התכונן להכריז שהגיע, ובאמתחתו כבר הכין את כל כוונותיו. אך כשראה את הקירות הצרים שהובילו אותו לדלת נוספת, זו ששכח שעליו לעבור כדי להיכנס למתחם הפנימי של המבנה, הוא נאנח. "נכון." הוא אמר והמשיך להתקדם.
עוד כמה צעדים נוספים הובילו אותו לאולם שכבר יצא לו להכיר – שורות של שולחנות וכסאות עמדו בשורות, והרווח שנוצר בניהם היה לו כשביל עירום שהוביל לקיר העמום והמרוחק שבצד השני. הוא הסתכל סביב, וראה עד כמה ריק היה שם.
אז הוא צריך ללכת לחפש את פאוור, או שפאוור יבוא אליו? הוא מאוד מקווה שזו לא האפשרות הראשונה, כי יש גבול לנואשות שהוא מוכן להפגין כלפיו. "באתי להיכנע." הוא אמר, מעלה את קולו מספיק כדי שכל אחד שהוא לא הוא יוכל לשמוע אותו. זה הרגיש לו מגוחך, לדבר לחדר ריק מבלי לדעת אם יש מישהו שבאמת מקשיב.
הוא הסתכל ימינה ושמאלה, אנה ואנה, ולא ראה אף רמז אחד שיעיד שיש מישהו שיתקשר איתו. החששות שלו חזרו להציף אותו, והוא התחיל לחשוב שזו יכולה להיות מלכודת. מהר מאוד הוא גם מחק את הרעיון הזה מהראש. אסור לו להקשיב לזה, זה רק יסיט אותו מהעיקר.
YOU ARE READING
התגלות הקסם (ספר 1)
Paranormalטנא הוא מכשף. הוא לא ממש עושה קסמים ואין לו מושג ירוק בלחשים, אבל הוא מסוגל להזיז חפצים מבלי לגעת בהם והאינטואיציה שלו תמיד ניצבת חדה. ככה היה מאז ומתמיד, לפחות עד כמה שהוא זוכר. כל השנים בהן הוא חי כבר התבלבלו לו אחת באחרת. הו, כן, הוא גם חי למעלה...
