ניר קיווה שאת הלילה הוא יעבור בשקט, אבל מכה חזקה על בטנו גרמה לו להתעורר בבהלה ולהעיר את מאל יחד איתו.
"מה קרה?" מאל צעק בקול חפוז. הוא התרומם במיטתו שניצבה במקביל למיטה שניר שכב עליה, בצד השני של החדר שחלקו. מנורות הרחוב השליכו פנימה אור לבן מבעד לתריסים. זה עזר לו להבחין בחתול עומד על המיטה שלו בחושך. הוא נצמד אליו כל כך, כאילו היה חייב להתקרב עד כמה שאפשר. גופו רכן על רגליו, וניר הרגיש איך בעזרת עוד כמה ניסיונות הוא כבר ישליך אותו מעל המזרון בכוחות עצמו.
"החתול העיר אותי." ניר נאלץ להשיב באנחת תסכול.
מאל כנראה היה משועשע מזה אם לא היה מתעורר בשעת לילה מאוחרת. הוא זרק את עצמו לשכב חזרה ותחב את ראשו על הכרית הרכה. "תגרש אותו כדי שנוכל לחזור לישון."
ניר נסוג עם גבו אל הקיר ונשכב על צדו. זה לא היה רעיון חכם במיוחד. החתול נצמד אליו עוד יותר עד שהשתלט על חצי מזרן. "אני לא יכול לישון ככה." הוא העיר לחיה. "תרד למטה, אני לא מעוניין לחלוק את המיטה שלי."
"אני מקווה שהדיבורים האלה עוזרים לי לחזור לישון." מאל אמר ממקומו, קולו מלא תקווה לחזור לחלום ממנו נחטף. הוא הסתובב על צדו והסתכל על ניר בעודו מנסה לסלק את החתול ממיטתו. זה אולי היה בגלל החושך שערפל את ראייתו, אבל ניר היה בטוח שמאל קצת נהנה לראות אותו חסר אונים.
"אתה רוצה לחזור לישון? תעזור לי איתו." ניר אמר בקול קשיח. הוא ניסה לדחוף אותו בעדינות עם רגלו, אבל החתול היה מקובע מאוד.
"איך בדיוק?" מאל שאל אותו.
ניר ניסה לחשוב על תשובה ורעיון, אבל לא עלה לו דבר לראש. "אני לא יודע." הוא הודה לבסוף.
"כמו בנות, ברגע שהן מתעניינות בך אתה כבר לא רוצה אותן."
ניר החניק צחוק בגרונו. "ממש." אמר. "זה היה ממש שוביניסטי מצידך."
"אני צוחק." מאל אמר. הוא התרומם ופנה לדבר אל החתול. "היי, אתה. אנחנו נלך לאן שלא תרצה מחר, רק תיתן לנו לישון, בסדר?"
החתול יילל, כאילו הבין אותו. ניר התפלא מזה, אבל לא רצה למהר לייחס לזה חשיבות גדולה מדי. אם הוא באמת מבין אותם, אז זה כבר יהיה מוזר מדי. ועם זאת, נראה שכך באמת היה. רגעים אחדים לאחר האישור של מאל לגבי מה שהחתול חיכה לו כל כך, הוא קפץ מהמיטה של ניר בשביל ללכת לקראתו ולהתמקם על המיטה שלו. הוא יילל פעם נוספת.
"לא, לא," מאל אמר. הוא תפס בו מיד והוריד אותו אל הרצפה. "לא יקרה." הוא קבע בפניו. "לך לחדר של מארי, היא תשמח שתישן איתה."
מאל הצביע אל הדלת הפתוחה, והחתול הסתכל לכיוון. לקחו לו כמה שניות לעמוד במקומו עד שהחליט לקחת את רגליו ולצאת מהחדר בתנועותיו החלקות.
YOU ARE READING
התגלות הקסם (ספר 1)
Paranormalטנא הוא מכשף. הוא לא ממש עושה קסמים ואין לו מושג ירוק בלחשים, אבל הוא מסוגל להזיז חפצים מבלי לגעת בהם והאינטואיציה שלו תמיד ניצבת חדה. ככה היה מאז ומתמיד, לפחות עד כמה שהוא זוכר. כל השנים בהן הוא חי כבר התבלבלו לו אחת באחרת. הו, כן, הוא גם חי למעלה...
