פרק 22 | אני הקפטן עכשיו!

224 23 11
                                    

"מה – איך – איך זה קרה?" מירה החליטה להתקרב אל הספינה. חבל נוסף קפץ מטה, והיא הצליחה לתפוס אותו תוך כדי התרשמות עצמית מהזריזות של תנועותיה. "אני גם עולה."

"אה, מירה!" טנא רץ לקראתה, אך זו כבר עקבה אחרי ג'יימס ונעלמה גם כן. ברגע שהתקרב גם הוא, נחבט על ידי חבל הרפאים שביקש לסייע. הוא מעד לאחור בצעדים מבולבלים, וכתפו החבולה פעמה ממקום הפגיעה. "מה לעזאזל?" הוא שפשף את האזור השורף ונאנח. החבל צנח וחיכה ללא רוח. הוא המתין שיתפוס בו, לכן זה מה שעשה, גם אם פקפק בהחלטה הזאת.

והייתה לו סיבה טובה לפקפק בה. ברגע שאחז בחבל הוא משך אותו למעלה, ועוד לפני שטנא בכלל הבין מה קורה סביבו, כבר מצא את עצמו נוחת עם רגליו על רצפת עץ קשה ואטומה לחלוטין. לרגע איבד משיווי משקלו, אבל מהר מאוד הצליח להתיישר כראוי.

מולו עמדה מירה. היא התקרבה אליו כדי לעזור לו להתייצב.

"תודה." טנא אמר. מאחוריו כבר שמע מספר חבטות קלות שהעידו שאנשים נוספים עלו אחריהם. מירה הסבה את מבטה וחייכה.

"איפה ג'יימס?" קאלין, שהיה מבין האורחים הבאים שהגיעו לסיפון, ניגש אליהם ושאל.

מירה משכה בכתפיה. "רגע אחד היה כאן, ורגע אחד נעלם."

"לאן הוא כבר היה יכול להיעלם?" טנא תהה. ראשו פנה לכיוון רצפת הסיפון, שדמתה לפתע לדבר מה שונה לגמרי מהזהות החצויה של הספינה שהתנשאה מעל המים כרוח פרצים. היא כוסתה בערפל דקיק שקשר אותה יחד, ממוסגר מלמעלה על ידי חוטים לבנים שכאילו שומרים שלא תתפרק לחתיכות. מהמקום בו עמדו הספינה נראתה חדשה מתמיד. בקלות היה אפשר לחשוב שזו הפעם הראשונה בה שחררו אותה מהחבלים הישר אל הים.

בעוד הוא סרק את הסיפון, עיניו נתקלו בדלת פתוחה שמוקמה על רצפת העץ. היא הייתה פתוחה, והוא מיהר לגשת אליה ולהתכופף להציץ פנימה. הוא שמע רעשים מסורבלים מגיעים מלמטה. "ג'יימס?" שאל.

"כן?" הזומבי הפיראט הצעיר קרא לו מתוך חשכת החדר. טנא התפלא שהוא מצליח לראות מה הוא עושה שם. או שבעצם... הוא לא מצליח, וזו הסיבה לרעשים ששמע.

"אתה בסדר?" הוא שאל. תוך כדי שאר הנוכחים התקרבו גם הם.

"מצאתי – " הוא משך את ידו אל מחוץ לפתח כשפיסת בד גדולה ומגושמת באחיזתו. הוא זרק אותה מעלה ותיפס על שלבי הסולם בכדי לחזור לסיפון.

"מה זה?" הזומבי נמוך הקומה אמר. מבטו נראה נרגז מעט, אף על פי שכך נראה היה מאז שטנא ראה אותו לראשונה.

"המעיל החדש שלי." ג'יימס לקח את פריט הלבוש החדש שמצא בפנים והשתחל אליו בזריזות. זה היה מעיל אדום כהה שהגיע עד קרסוליו, והוא היה מעוטר כפתורי זהב ומחויט בחוטים שחורים וזוג כיסים גדולים במיוחד. ג'יימס הרגיש גאה כל כך במציאה שלו עד שסנטרו התרומם גבוה כל כך כך שכמעט הסתכל הישר אל השמיים. "זה מעיל הקפטן. אני הקפטן עכשיו."

התגלות הקסם (ספר 1)Where stories live. Discover now