"וככה הגענו לכאן. הסוף." מאל חתם את הסיפור שלו בתנועה של ניקיון כפיים. טנא המשיך לבהות בשניהם במבט מבולבל. הוא ישב על אחד השולחנות שלפני כמה רגעים הסתתר מאחוריו, וניר ומאל ישבו על שולחן אחר, צמוד אליו, ובמשך כל הזמן הזה דיברו לסירוגין. זוקו ישב לצדו והתרפק על רגליו בשביל לזכות ממנו בעוד כמה ליטופים. טנא הניח לו לעשות את זה. זה נתן לו תחושה נעימה שלכמה דקות ריפאה ממנו את החשש שמילא אותו שוב.
הוא חשב על מה שסיפרו לו ועשרות שאלות עלו בראשו, ורק על מעט מהן הם היו יכולים לענות לו בשלב הזה. בהתחלה, כאשר רק ראה אותם, הוא חשב שהתחיל להזות – אולי מהמחסור במנוחה או במים, או בגלל כל מה שקרה לו בימים האחרונים – אבל ברגע שהכריחו אותו לשבת ולהקשיב, הבין שמה שהוא רואה מולו באמת קורה, ושיש עוד כל כך הרבה דברים שהוא לא יודע. זאת אומרת, הוא מעולם לא היה חושב שניר ומאל הם בעצם יצורי קסם – ערפדים? באמת? טוב... הוא היה יכול לראות את מאל בתור ערפד. את ניר – קצת פחות.
בנוסף לזה, הוא אפילו לא היה בטוח בכל מה שקורה. הם הצליחו למצוא אותו כי זוקו התעקש על כך, מה שגרם לו לתהות למה. למה הם, ולמה הוא פתאום שמח לראות אותם. כנראה שבמצב שבו הוא נמצא, כל עזרה שיוכל לקבל תהיה לו כישועה. לעזאזל, אם פאוור פתאום היה מחליט למרוד נגד התוכנית של עצמו הוא כנראה היה זורם עם זה. כן, בבקשה. למה זה לא יכול לקרות?
"אבל אתה נראה כאילו הלכת את כל הדרך לכאן." ניר אמר כאשר הסתכל ובחן את טנא. טנא הוריד את ראשו והסתכל על בגדיו, והוא לא היה יכול לומר שטעה. הבגדים שלו היו יבשים ומלוכלכים – מאדמה, מזיעה, מעפר, ומכל חומר אחר שהיה יכול להידבק אליו – והוא היה חייב לעבור מסדר טיפוח רק בשביל להתיר את כל הקשרים שבשיער שלו.
טנא לקח נשימה עמוקה. "זה בגלל שזה בדיוק מה שעשיתי." היה לו קשה להודות בזה, אבל לא הייתה לו ממש ברירה או כוח לחשוב על שקר כלשהו שיוציא אותו יותר טוב מזה.
ניר ומאל החליפו בניהם מבטים מבולבלים.
"אתה יודע שיש רכבת מבלאקווד שמובילה לכאן. נכון?" ניר שאל. "אנחנו השתמשנו בה."
"כן, כן, לקחנו אותה אבל היינו חייבים לצאת ממנה או שהיינו נתקעים על המסילה לנצח." הוא אמר, ושוב זכה לראות אותם מבולבלים. "זה סיפור ארוך. אבל הגענו לכאן, בסופו של דבר."
"מי זה אנחנו?" מאל שאל.
"אני... שיי, זה עם השיער התכול שפגשתם קודם, קאלין, מישהו שאתם לא מכירים, ו..." הוא עיוות את שפתיו לפני שהמשיך. "מירה."
"מירה כאן?" כל גופו של ניר זינק כאשר קלט את מה שטנא אמר, וטנא עצמו התפלא מכך. הוא הזיז את ראשו אנה ואנה בחיפזון, כאילו הוא מנסה למצוא אותה, וטנא החמיץ את פניו. "איפה?"
YOU ARE READING
התגלות הקסם (ספר 1)
Paranormalטנא הוא מכשף. הוא לא ממש עושה קסמים ואין לו מושג ירוק בלחשים, אבל הוא מסוגל להזיז חפצים מבלי לגעת בהם והאינטואיציה שלו תמיד ניצבת חדה. ככה היה מאז ומתמיד, לפחות עד כמה שהוא זוכר. כל השנים בהן הוא חי כבר התבלבלו לו אחת באחרת. הו, כן, הוא גם חי למעלה...
