Husband's Flower|۷ƙ

30

-"החיים קשים. והם קשים יותר אם אתה טיפש.."-

*****

"השוטרים מחפשים בכל פינה ונראה שהם מתקדמים. כל מחלקת החקירות והבולשת עובדים על זה עכשיו." סוהו וטאהיונג ישבו בלובי בית החולים. מזג האוויר הפתיע וגשם סוהר ירד בחוץ בשלהי האביב.

"אז אולי ימצאו אותה ואולי לא". טאהיונג הביט מרוכז בכוס הקפוצ'ינו שלו כאילו והייתה הדבר המעניין ביותר. "היא ההזדמנות היחידה שתיתן לנו קצה חוט היכן הוא".

סוהו נתן בו מבט עמוק."למרות כל העסק אני רוצה שתשמור חזק על ג'אנקוק. אני... יש לי הרגשה רעה בנוגע למה שהוא מתכנן".

"מי מתכנן?".

"כל כך קשה לנחש." גלגל סוהו עיינים. טאהיונג הוציא לו לשון בחוסר שביעות רצון מיחסו אליו. "אני לא טיפש."

"שאלת. מסתבר שכן." עשה את עצמו סוהו כמבין פתאום. הפעם תורו של טאהיונג היה לגלגל את עיניו. עיניו פזלו לכיוון פתח הכניסה, עוקבות אחר כמה צעירים שנכנסו דרך הפתח. "למה כל כך המון.." מלמל בשאלה.

"אילו מתלמדים. אלה שנכנסים עם הרופא על מנת לראות כיצד יש לטפל מעשית ולהרגיל אותם לכך." השיב לו סוהו מידע מאוד מצומצם. "הם רק כותבים סיכומים ולפעמים פועלים לטובת החולה, אם אני לא טועה."

טאהיונג סובב  אליו את ראשו. "וואו. אתה חכם אם אתה יודע המון כל כך."

"ואתה טיפש." קרץ.

"סתום פשוט."

*

ג'אנקוק הלביש את חולצתו הלבנה, הקלילה. מלטף עם ידו את בטנו שתפסה משקל מעטי יחסית. אך זה לא הפריע לו. התרגשות עברה בויברציות בגופו כשתאר את הילד. הילדה. יחד עם טאהיונג, כששניהם מגדלים אותם באהבה.

החיוך לא עזב אותו לרגע.

עד לרגע בו נפתחה הדלת. הוא הרים את ראשו, "מי אתה?".

הצעיר נכנס, סוגר אחריו את הדלת. "מתמחה חדש. אני אעזור לך בכל מה שצריך. קוראים לי באק-סו." ואולי גם יעזור במה שלא צריך.

"מתמחה?". משהו לא מריח טוב. הוא קם מהמיטה מרגיש מאוים. "לא שלחו לי מתמחה. ביטלתי את כל האחים כי חבר שלי עוזר לי מספיק". עיניו התכווצו בחשד מרגע לרגע. באק-סו עיכל את שפתיו לקצה גיחוך ערמומי כשברק ירוק בעיניו תפס את תשומת ליבו של הקטן.

זה נכנס אליו בבת אחת לתודעה. "אתה לא מתמחה... א-את-

באק-סן לא חיכה שיזעיק לכאן שוטרים וכל מיני עוזרים למיניהם. במהירות, ידו החליקה מהכיס מוציאה חומר התזה שהוכן על ידי הבוס שלו. קים סאנג-ג'ון. טיפה אחת של חומר שנכנסה דרך נחיר אפו של הקטן, גרמה לו לקפוא על מקומו.