אגדת השמש

פרק 23

ג'קסון חזר אל ביתו וסובב את המפתח באיטיות בחור המנעול, נזהר שלא לעשות רעש.

הוא הלך על קצות האצבעות אל חדרו, שם התפשט מכל בגדיו ונשאר רק בבגדיו התחתונים.

הוא נכנס למיטה ולראשונה זה זמן רב ישן שינה שלווה, ללא סיוטים וללא חלומות.

למחרת בבוקר ג'קסון הכריח את עצמו לקום.

גם כי הוא היה מותש אחרי החקירות שיצא אליהם אתמול בלילה וגם כי לא רצה ללכת למקום הזה. הוא הרגיש שהוא מבזבז את הזמן כשהוא צריך למצוא את אספן, למצוא את האלדג'ון.

ובכל זאת הכריח את עצמו והלך לבית הספר כאחרון התלמידים.

זו נהפכה לשגרה שלו.

בערבים ובלילות הסתובב בעיר ומחק שמות מהרשימה שלו, בבוקר למחרת הלך לבית הספר עייף וטרוט עיניים וניסה להיראות ערני וחוזר חלילה.

אבל משהו הציק לו.

עכשיו, כשפרויקט אסווד נטשו את משפחת רוזליין, לא נותר אף אחד שיגן עליהם. בדרך כלל הבית מוגן ושמור. לא רק על ידי מאבטחים רבים, אלה מערכות הגנה משוכללות שמתוחזקות ונבדקות באופן קבוע.

עכשיו אין אפילו שומר בכניסה.

ג'קסון הרגיש שהוא לא יכול להשאיר אותם חסרי הגנה, והוא הציע, או יותר נכון קבע, שישמור על הבית בלילות.

אחרי ויכוח קטן איילין ומייק הסכימו. הם ידעו שהוא צודק. האלדג'ון מסתובב חופשי ואין לדעת מתי יתחשק לו לתקוף.

מייקל שמע על כך ואמר שיתחלקו בשמירות באופן שווה. בנוסף, מייקל הביא את האקדח האישי שלו ולקח את ג'קסון למטווח.

ג'קסון קלט את העניין די מהר, כשיצאו משם מייקל טפח על כתפו ואמר לו שהוא כישרון טבעי עם אקדחים.

אז עכשיו את חקירת החשודים ג'קסון ערך בערבים, והתחלק בשמירות עם מייקל.

בכל לילה שני הוא עמד מחוץ לבית משפחת רוזליין עם האקדח של מייקל, וכרה אוזן לכל דבר חשוד.

כך עבר שבוע.

אף אחד לא תקף את משפחת רוזליין.

ג'קסון כבר מחק את כל רשימת החשודים.

הוא לא ידע לאן להמשיך עכשיו.

ג'קסון נאנח ונכנס לשיעור הראשון שלו להיום, היסטוריה.

הוא התיישב בכיסא בכבדות, והרגיש איך ראשו מתחיל להישמט תחת נטל העייפות.

"בוקר טוב!" קולו של קווין המורה העיר אותו משרעפיו.

הוא נאנח, ניער את ראשו כדי לסלק ממוחו את קורי השינה והכריח את עצמו להקשיב.

"השיעור נדבר על אירועים היסטוריים שנצרבו בתודעה הציבורית וזכורים מאוד עוד כיום. מי יכול להביא לי דוגמה על אירוע כזה?" הוא הנהנן בראשו אל הכיתה.