ביל מוריד לאיטו את האקדח, מוציא את המחסנית וזורק אותה לרצפה, צליל המתכת פוגע בבטון מהדהד ברחבי החדר האטום.
כל העת עיניו נעולות על עיניי. הוא ממשיך לאחוז באקדח, והפעם משחרר את הכדור האחרון שנותר בקנה, והוא נופל לארץ בצליל מתכתי, האקדח הריק מיד אחריו.
אלפי מחשבות מסתחררות בראשי. דבריו האחרונים של ריצ'רד לא עוזבים אותי. הוא דיבר על האנרגיה הפנימית שלי ולעל כך שהיא יכולה להיות הדרך שלי החוצה. אבל איך? אני לא מבינה את זה.
אני מחליטה לעזוב את זה ולחצות את הגשר כשאגיע אליו. בכל מקרה ביל ילחם נגדי, אז או שאמות מידיו, או שאהרוג אותו ואנסה להבין איך אני יוצאת מכאן לאחר מכן. באפשרות השניה הסיכוי למוות יותר קטן, אז אני בוחרת בה.
"מה עכשיו?" אני שואלת אותו בקור, מוכנה לזנק.
"עכשיו, נלחמים. אגרוף מול אגרוף. כוח מול כוח, בלי רמאויות." הוא עומד וכמעט נראה רשמי מדי. כאילו הרגע הציע לי עסקה מהוגנת ולא קרב עד המוות, אבל פניו השרופים עומדים בניגוד לחזות הקרה שלו.
אני חושבת שוב על הסיטואציה ולא מבינה. למה שהוא ירצה לעשות דבר כזה?
כן, הוא סדיסט שנהנה לרדוף אחרי הקורבנות שלו. אבל למה שיכנס לקרב כשברור שהוא בעמדת חסרון? אף אחד מהכוחות שלו לא כוחות לחימה, אלא יותר הגנה. לעומת זאת הכוחות שלי יכולים לגרום לנזק, והרבה, יעידו זאת הפנים שלו. אז למה שיכניס את עצמו לפינה הזו איתי?
הוא לא.
אלא אם כן יש לו קלף בשרוול, משהו שהוא מסתיר ממני שיגרום לו לקבל את היתרון.
עכשיו זה ברור לי לחלוטין, הוא מסתיר משהו, ואני צריכה להתנהל בזהירות. אבל מה זה יכול להיות? כלי נשק? עוד כוח? עזרה מבחוץ?
אין לי זמן לחשוב על זה עוד, כי ביל מזנק אלי ונעלם באוויר, מופיע לפתע מאחורי.
הוא שולח את ידו כדי לאחוז בצווארי, אבל זו לא הפעם הראשונה שאני מתמודדת נגד ביל, והנחתי שהוא יעשה משהו כזה, אז אני מסתובבת ומשלחת להבת אש גדולה בעוצמה אל חזהו. אבל מהר מאוד הוא נעלם משם ומופיע כמה מטרים ממני, מכבה אש מחולצתו החרוכה.
להפתעתי הוא מגחך, פיו מעוקל למעלה בחיוך מחליא. הוא נהנה מזה!
שיטת התקיפה של ביל היא ברורה, להיעלם ולהופיע שוב ושוב, לבלבל את היריב ולהתיש אותו, ואז לתקוף כשהוא חסר הגנה.
אבל לי אין לי כוח למשחקים. אני חייבת לצאת מכאן כמה שיותר מהר. לא שכחתי את הקרב שעדיין מתחולל בחוץ.
לפחות כל עוד ביל פה איתי, הוא לא בחוץ נלחם במשפחה שלי, זה כבר משהו.
אבל אני מסרבת להיכנע לסחרור ההיעלמויות הזה שוב.
YOU ARE READING
אגדת השמש
Fantasyדמיינו קו. על הקו עומדים כל האנשים שבעולם. מהרע ביותר לטוב ביותר. האדם הכי קיצוני בשורה הוא אני, ותפקידי לשמור על הסדר. לשמור על האיזון של הטוב והרע בעולם. רייבן חיכתה לרגע הזה מאז שהיא זוכרת את עצמה. עכשיו היא אמורה להתחיל את התפקיד שאליו התכוננה כ...
