אגדת השמש

פרק 28

אני מתעוררת על ידי טלטול חזק.

"ילדה! קומי!"

אני קופצת בבת אחת ונעצרת בחוזקה על ידי האזיק.

הרופא הנחמד העיר אותי ועל פניו הבעה לחוצה.

הוא בא כדי לשחרר אותי.

"ילדה! תקשיבי לי טוב! השבתתי את החשמל באגף הזה, מה שאומר שמשתיקי הכוחות כאן לא פועלים. גנרטור החירום מתחיל לעבוד חמש דקות אחרי שהחשמל נופל. שתי דקות כבר חלפו, מה שאומר שיש לך בערך שלוש דקות לצאת מהחדר הזה. מובן?"

אני מהנהנת ומיד מתחילה לנסות להמיס את האזיק. בזמן שאני עובדת הרופא ממשיך לדבר איתי. האש שלי הוא הדבר היחיד שמפיץ אור היות ואין חשמל.

"יש לך את המזרקים?" הוא שואל בדחיפות ואני שוב מהנהנת. אני לא יכולה לדבר, כל כוחי מושקע בברזל האזיק שמתחיל להאדים.

"טוב מאוד. יש בו סמי הרגעה במנה משולשת ממה שנתתי לך. יש לך רק שניים כאלה אז תשתמשי בהם בחוכמה. מהר מאוד יבינו שברחת ויפעילו מנגנון נעילה על כל המתחם. זה אומר שכל הדלתות ננעלות ומנגנוני שלילת הכוחות יופעלו. יש לי מפתח להביא לך לדלתות אבל נגד השומרים תצטרכי להתמודד לבד."

האזיק מלובן עכשיו ומצחי מכוסה זיעה מהמאמץ.

"למה?" אני מצליחה לפלוט.

"את מזכירה לי את הבת שלי," הוא עונה. "ואני רוצה לראות אותה."

"אתה גם אסיר כאן?"

"לא. אבל אני כאן נגד רצוני."

אני לא עונה, ובאותו רגע האזיק נמס מספיק ואני מצליחה להסיר אותו מעל מפרק ידי המשופשף.

"שימי את אלה," הוא אומר לי ומושיט לי זוג נעלי ספורט בלויות. הן נראות שייכות למישהי אחרת בגיל שלי, אולי הן של הבת שלו? אני מחליקה אותם על רגלי מבלי לפתוח את השרוכים, לוקחת את שני המזרקים וממהרת אל הדלת.

הרופא ממהר אחרי ונותן לי מפתח פלדה קטן. "זה מפתח מאסטר. הוא יפתח את כל הדלתות."

"איך?" אני נובחת תוך כדי שאנחנו יוצאים מדלת החדר.

השומר מצידה השני מיד קופץ ומכוון עלינו אקדח, אבל אני תוקעת בו את המזרק בתנועה מהירה. הוא קורס על הרצפה מיד. באותו רגע אורות אדומים נדלקים בכל רחבי המתחם. גנרטור החירום פועל.

"ביל סומך עלי." עונה לי הרופא. "מכאן!" הוא מוביל אותי אל מסדרון אחר. המסדרונות נראים מאיימים ומוזנחים, הרבה בטון חשוף, נורות פלורסנט כבויות וצינורות חשופים אדומים וכחולים תלויים מהתקרה.

"איפה כל השומרים?" אני מתנשפת תוך כדי ריצה. הכושר שלי ירוד אחרי השכיבה הממושכת.

"נתתי להם משהו אחר להתעסק בו."