Chapter 2.4

752 77 87
                                    

Part: 2.4/ הכתר שלך
•°•°•°•°•☆•°•°•°•°•

"זה היה זיכרון." לחשתי, שכובה בכניעה על המיטה בחדר השינה שלי.
"אולי היית מבולבלת, זה היה ח-" "אל תגידי לי מה ראיתי." קטעתי אותה בנחישות.
"אני יודעת מה ראיתי." הוספתי, מנסה לשכנע אותה ואולי קצת את עצמי.
"ומה בדיוק ראית?" היא נאנחה, בפעם השנייה להערב.

"תזכירי לי את השם שלך?" נעמדתי ובחנתי אותה "דיאנה." חייכה אותה נערה מקוללת שסיפרה לי על ליאם, שגרם לי לאבד את הזיכרון.
כשכל הזמן הזה זה בכלל היה טום.
עוד בגידה, טום, ג'ייק, הנערה המקוללת עם העיניים הכחולות- אוקיינוס של סודות ואף לא טיפת אמת.

"לא סיפרת לי במה נזכרת." הקישה באצבעותייה בנסיון לגרום לי לחזור ולהתרכז בה.
"שאת צריכה ללכת."

בלב המהומות כמעט התביישתי על המחשבות שהציפו אותי.
הוא כבר נפצע? מי עוד משקר כאן? אני אי פעם אגלה את האמת?

"את מבזבזת לי את הזמן." הערתי בקרירות ופתחתי את דלת חדר השינה.
"תצאי." דרשתי בשיעמום.
"את רצינית?" היא נעמדה לצד הדלת בחיוך כמעט ציני, מנסה להבין אם זו בדיחה ועליה לצחוק.
"אי פעם ראית אותי צוחקת?" חיקיתי את חיוכה.
היא התקדמה צעד נוסך אל מחוץ לדלת, ולפני שהספיקה לפלוט מילה נוספת- טרקתי בפנייה את הדלת הלבנה.

"את יכולה לצאת מהמחבוא שלך, אני מבטיחה לא לכעוס." נאנחתי בכבדות ונעצתי את עייני בחדר האמבטיה.
"האישה הזאת מדברת כל כך הרבה!" אמנדה גנחה בתסכול כשיצאה מהמחבוא שלה לבדה.

"אני לא מאמינה שאת מצות-" "הבטחת לא לכעוס!" קטעה אותי בנזיפה.
"כשהיא הגיעה הייתי כבר בחדר האמבטיה, לא ידעתי אם היא תברח ברגע שתראה אותי אז הע-" "פשוט תגידי שהסתקרנת."
"הסתקרנתי." התוודתה.

"נו, תספרי לי." היא התיישבה על המיטה בנוחות ותפחה בידה על הסדינים ברמיזה שאתקרב.

"מה?" כחכחתי בגרוני בנסיון נואש להתחמק מהשאלה הברורה.

"אני כאן כדי להקשיב." הזכירה "וכדי להישאר, אלכס רוצה שנקפל את הכביסה." הוסיפה במלמול.

"אני חושבת שעשיתי טעות." בלעתי את רוקי בהיסוס.
"טעות כמו עשיתי טעות והרבצתי לאחת הבנות או טעות עשיתי משהו נוראי?" אמנדה קמה על רגלייה במהירות, מבוהלת, מוכנה להילחם בכל מה שעלול להפריע לשלווה של הממלכה שלה.
אני זו שמפריעה לשלווה.
השתתקתי לרגע, לא הייתי בטוחה איך אני אמורה לתאר את זה.

'אירחתם אותי כל כך יפה ובתמורה ביקשתי להביא למותו של המלך שלכם.'
האם עליי לספר לה?

"אני חושבת שליאם בסכנה." הדלת נפתחה בתנופה חריפה, נואל נכנסה פנימה וליאה אחריה, אלכס מנסה להדביק את הפער אחריהן.
מישהו היה צריך להגיד את זה.

Liar sun/ שמש שקרניתWhere stories live. Discover now