Liar sun/ שמש שקרנית

Chapter 3.0

Part: 3.0/ חזרת המצלמות
°•°•☆•°•°

כמובן שהיא לא יכולה להרוג אותך." שמעתי את קולה של אלכס.
אני מבטיחה לך, אנחנו בתחתית הרשימה של האנשים שהיא תהרוג." הפעם היה זה קולה של נואל.
"אנחנו עדיין ברשימה." אמנדה הזכירה.

"כל כך הרבה מילים, כל כך מוקדם בבוקר." מלמלתי אל תוך הכרית והסתובבתי לצד השני.

"תנו לה לישון, זה יגרום לפחות צרות." אמנדה ניסתה להרגיע.
"אני מזכירה לך שהיא גורמת לצרות גם כשהיא לא בארמון." נואל נאנחה.

"זה ממש לא בסדר שאתן מדברות ככה על נסיכת ירח, אני מבינה את הצורך- כולן מזעזעות, אבל תזכרו שעלולים להקל-" "אנחנו מדברות עלייך." הבנות קטעו אותי יחד, הסתובבתי אליהן בחזרה במהרה, מעט נעלבת.

"לא משנה מה עשיתי, מה שזה לא יהיה, אמילי אשמה." היססתי, מעט מבולבלת למראה המאוכזב של שלושתן.
"איפה היית אתמול בלילה?" אלכס שילבה ידיים, ממתינה לתשובה.
"איפה אני יכולה להיות? שתיתי תה עם הסבתא המשוגעת ההיא וחזרתי לחדר." אמרתי כאילו זה היה מובן מאליו.

קמתי מהמיטה והתמתחתי מעט.
"ומי חזרה איתך לחדר?" אמנדה המשיכה.
"א-אני לא יודעת." גמגמתי מעט מבולבלת.

"שהשמיים יעזרו לי, רואים את זה מהחלל." אלכס כיסתה את פנייה בהיסטריה אחרי שבחנה אותי.
"לפחות אנחנו יודעות שזה סוף סוף קרה." נואל הוסיפה, מעט גאה.
"כמו שאמרתי," כחכחתי בגרוני "כל כך הרבה מילים, כל כך מוקדם בבוקר." פיהקתי ונכנסתי לחדר האמבטיה.

"אתן חושבות שתהיה דרמה עם המצלמות? כלומר, אני בטוחה שנסיכות הירח יזהרו הרבה יותר ויקפידו על התנהגות נאותה גם במסדרונות, אבל מעניין א-" הרמתי את עייני למראה, השתתקתי ברגע אחד.

שלושת הבנות נכנסו בתנופה פנימה, מבוהלות.

"כשאת שותקת את הרבה יותר מפחידה." אמנדה הכריזה.

"למה אני נראת כאילו מישהו היכה אותי?" הזדעזעתי וניסיתי לשפשף את הכתמים האדומים על צווארי, אבל הם לא נעלמו.
"את נראת כאילו מישהו-" "אמנדה!" אלכס נזפה בה לפני שהספיקה להגיד משהו לא במקום.

"אני סופרת עד שלוש," נשמתי עמוק והסתובבתי אליהן.
"אנחנו לא יודעות," נואל הספיקה לענות עוד לפני שהתחלתי בספירה.
"אנחנו הרי לא בילינו איתך את הלילה, ובטח שלא עשינו... את זה." הצביעה בהיסוס על צווארי.

"טוב, מישהו עשה!" התפרצתי.
"השתכרת אתמול מספיק כדי לשכוח מי זה היה?" אלכס כחכחה בגרונה.
"אולי בעיית הזיכרון שלה מתחילה לחזור על עצמה." אמנדה הצטרפה בתמימות.
"אני לא כזאת מטומטמת." התגוננתי.
"פשוט תבדקי למי יש סימן, אני בטוחה שאחרי לילה כ-" "שכבתי איתו?!" השתנקתי.
"טוב, זאת בטח לא הייתה אני שעשתה לך את זה." נואל חזרה לתירוץ המקורי שלה.
"אני מקווה שזה היה שווה את זה." נאנחתי וחזרתי לחדר השינה.