במשך השבוע שלאחר מכן, שגרת הבוקר של מרינט השתנתה לגמרי. במקום להתעורר ולמהר לכבות את השעון המעורר שלה, רק בשביל לחזור לישון שנייה לאחר מכן, היא פותחת את אפליקציית ההתכתבויות הסודית שלה ורואה מה החתול השחור שלח לה. מסתבר שהוא תמיד היה קם ממש מוקדם בבוקר והיא התעוררה בכל בוקר להודעה מתוקה או לבדיחה מטופשת. מתה מהתרגשות מבפנים מהידיעה שהוא שולח לה את הדברים האלה רק בגלל שהוא רצה לגרום לה לחייך.
הבוקר, הודעה פשוטה חיכתה לה.
האידיוט: בוקר טוב! אני מתגעגע אלייך! את החלק הכי טוב ביום שלי. ❤️
"אוווו!" מרינט דחפה את ראשה אל תוך השמיכה, כשטיקי עדיין ישנה, אף אחד לא היה שם בשביל לראות את לחייה האדומות ואת החיוך המטופש שהתפרש על פניה.
זה היה עוד דבר שהשתנה, למרות שזה התפתח יותר בעדינות. בימים האחרונים, היא התחילה להסמיק ולצחקק לעצמה בכל פעם שהיא קיבלה הודעה או אפילו רק כשחשבה עליו. זה התחיל לקרות לעיתים קרובות יותר ויותר.
זו... לא הייתה התנהגות "חברית".
לא היה לה הרגל של לקום מוקדם ולבדוק אם אליה או נינו שלחו לה הודעה. הם לא היו יכולים לגרום לה להסמיק. היא לא בילתה את השעות שהייתה רחוקה מהם בגעגוע אליהם. לא, זו לחלוטין לא הייתה הדרך בה היא התייחסה לחבר או לחברה. הלב שלה התהפך מעט ברגע שהבינה.
לפני שהיא הייתה יכולה לשנות את דעתה, היא כתבה בחזרה, "הוו, אתה מתוק. 😊" וירדה מהמיטה.
המדרגות הקרות שהיו מתחת לרגליה עזרו להעיר אותה, באופן פיזי ומנטלי, והיא חשבה שאולי כדאי שתתכתב איתו קצת פחות. הם היו חברים במשך הרבה זמן בשביל שמערכת היחסים שלהם תשתנה בצורה דרסטית. ואחרי הכל, היא עדיין הייתה 100% מסורה לאדריאן. לא משנה אילו רגשות היו לה כלפי החתול השחור הם בטח הולכים להיעלם בעוד כמה ימים.
אני חושבת.
כשירדה את כל המדרגות היא פיהקה, התמתחה והסתכלה למעלה. רק אז היא הבינה מתחת למה היא נעמדה. מתחת ללוח הזמנים של אדריאן. אותו אחד שהיא התרגלה לבדוק כל יום. ההרגל התמידי של למשוך את החוט שיגרום ללוח לרדת מבלי שאפילו תשים לב לזה, היא אפילו לא הייתה יכולה לזכור מתי בפעם האחרונה היא בדקה את לוח הזמנים. לפני שבוע? לפני שבועיים? היא לא ידעה.
מחשבה שנשמעה ממש כמו החתול השחור שאלה, זו אמיאו-רה להיות בעיה?
לא. בלי בדיחות. זה היה הרגל שהיא לעולם לא הולכת להתחיל.
היא הרימה את ידה בכדי להגיע לחוט ואז הורידה אותה, משאירה את לוח הזמנים מוחבא היכן שהיה. היא הרגישה שלא היה לה רצון לבדוק אותו.
