איתן(3)

66 9 8
                                    

״בלה...״ לחשתי בשקט את שמה בזמן שידיי היו עסוקות בלהרגיש כל חלק בגופה היפה ובזמן ששפתייה היו עסוקות בלנשק את חזהי,
״מה איתן?״ היא שאל בשקט והביטה לעיני, שנינו נשמנו בכבדות וניסינו להסדיר את הנשימה למרות שזה היה הדבר האחרון שעניין אותי עכשיו, ״איך את כאן?״ שאלתי,
״מה זאת אומרת?״ היא החזירה בשאלה,
״את מתה...״ ולרגע אחד החלום השתנה לחלוטין, אני מניח שכבר הייתי מעדיף להעמיד פנים ולתת לחלום להיות טוב לשם שינוי, אבל כמובן שאני אהיה חייב להרוס גם את זה, עיניה איבדו את גוון החיים שנמצא בהם לפני כן ומפיה יצא דם אדום וכהה, כמעט שחור, חץ הופיע במרכז חזה ומאחוריה הופיע אותו קשת שמופיע לי בסיוטים מאז המקרה, אבל אני יכול להציל אותה! אני יכולתי להציל אותה!
״איתן!״ צעקה נשמעה מרחוק בשנייה שהתכופפתי לעבר בלה והתכוונתי לטפל בפצעיה, אסטריד צעקה צעקת כאב נוספת נשמעה והפעם של ג׳ורג׳ והבנתי שלא נשאר עוד המון זמן בשבילה, מבט נוסף לעבר בלה וכל מה שיכולתי לעשות היה לבקש סליחה ממנה,
״אל תלך, איתן...״ היא צעקה צעקה חרישית אחריי ומיד שקט נשמע אחריה, המשכתי לרוץ לעבר אסטריד ועשיתי את הבחירה שלי, הבחירה שאני חיי איתה מאז אותו יום נוראי, בחרתי באחיי הקטנים על פניי אהבה שלי, אני לעולם לא אתחרט על כך אז למה אני לא מצליח לסלוח לעצמי על כך?

Royal Service/שירות מלכותיWhere stories live. Discover now