אשלי(7)

50 9 19
                                    

״זה יהיה בסדר גמור קטנה שלי, אח שלך ישמור עלייך מעתה והלאה, אוקיי?״ אבי לחש לי בזמן שנפרדתי ממנו בבית החולים בזמן שהמחלה שלו הכריעה אותו וניצחה, שיעול יצא מבין שפתיו ועיניו נסגרו בכאב, ידו של פרדריק הונחה על כתפי וידעתי שהוא מסכים עם כל מילה של אבא, ידעתי שמעתה והלאה הוא יהיה האחד שאני אלך אליו כאשר כואב לי הראש או כאשר מישהו פוגע בי, האחד שיגן עליי כמו שאבא אמור להגן על ילדתו,
״אבל מה אם אני אתגעגע אליך?״ שאלתי את השאלה היחידה שידעתי שבשריר לעולם לא יוכל לענות עליה במקום אבי,
״אז תחבקי את פרדריק, ודרכו אני אעביר לך את כל אהבה שיש לי כלפייך, ואותו דבר הולך לגביך פרדריק״ הוא העביר את מבטו בינינו ובפעם הראשונה ראיתי את אבי, האיש החזק ביותר שהכרתי כל חיי, עם דמעות בעיניים,
״אנחנו אוהבים אתך אבא, ותמיד נאהב״ פרדריק אמר בשביל שנינו והנח את ידו על שלי שהייתה בתוך כף ידו של אבי, וזהו הזיכרון הכי מר ומתוק שיש לי ושלעולם יהיה לי, הזיכרון האחרון שלי עם אבי ועם אחי יחדיו לפני שהפכנו להיות יתומים משני הורים, הזיכרון האחרון שלי מטבח אבל לפחות הפעם קיבלתי זיכרון כזה ולא כמו אימי שלעולם לא הכרתי אותה, אחרי הכל היא מתה בלידתי...

Royal Service/שירות מלכותיWhere stories live. Discover now