״יום הולדת שמח בן יפה שלי״ אמא שלי אמרה לי ועטפה אותי בשתי ידיה לחיבוק בזמן שעמדתי בין במדפים וסידרתי את המוצרים החדשים שהגיעו לחנות של הוריי, והושיטה לעברי קופסא קטנה ואדומה, הבטתי לתוך עיניה שהראו רגש עמוק לגביי מתנה זו, שרשרת זהובה שבסופה נחה לה טבעת אירוסים יפיפייה,
״כשיגיע הזמן הנכון ובמישהי הנכונה אתה תדע, ועד אז, תשמור על הטבעת הזו בשבילה״ הייתי בן שלוש עשרה אבל הבנתי טוב מאוד את כוונותיה לגבי הזמן והמישהי הנכונים, חייכתי לעברה והנהגתי בראשי לאחר שעמדתי את השרשרת על צווארי, סמל של אהבתי העתידית,
״מה דעתך ללכת להעיר את אבא שלך? הוא עדיין מוטש מהנסיעות של המשמר, ואולי גם לו יש מתנה אליך...״ את הסוף היא לחשה וכמו ילד בחנות ממתקים ועם ילדות שעוד לא נגנבה ממנו רצתי לעבר הבית וטיפלתי במדרגות לקומה העליונה של הוריי, אבל אילו יכולתי לדעת לאן אני נכנס באותו רגע ספק שהייתי ממהר ככה או בכלל מחליט ללכת לאבי.
על הרצפה לפני הדלת שהייתה חצי פתוחה הונחו בגדים או יותר נכון להגיד נראו כאילו זרקו אותם ופשוט נכנסו לחדר, הדלת הייתה חצי פתוחה ועם יד אחת פתחתי אותה לגמרי למשמע הרעשים המוזרים שהגיעו מבפנים, אבי הייה במיטה ומישהי איתו, אולי הייתי ילד אבל באותו רגע ידעתי שזה משהו אסור, שזה משהו שבין בעל ואישה ולא בין אף אחד אחר, החלטתי באותו רגע לנקוט את עמדתי ולא לסגת אחורה,
״אבא!״ צעקתי ותנועותיהם הופסקו ושניהם קפצו מהמיטה האישה היפה יש לומר התכסתה בסדין ואבי התחיל להתלבש בזריזות, אולי כעסתי על אבי ועל האישה שנכנסה עם גבר נשוי למיטה אבל עדיין היה לי כבוד בסיס לנשים, גם אם לאבי, כמו שגיליתי בזה הרגע, אין אותו, אז הרמתי את מה שהנחתי היו בגדיה והושטתי לעברה מבלי להסתכל עליה אפילו לא מבט, נותן לה את זמנה להתלבש ולצאת מהחדר ומהבית לפני שהבטתי באבי מבט כועס אחרון וירדתי לעבר היציאה בעודי שומע אותו קורא מאחוריי, לפתע ידו הורגשה על כתפי ובחוזקה הוא סובב אותי לעברו,
״לאן אתה חושב שאתה הולך ילד? למה באת הנה בכלל? היית אמור להיות עם אמא שלך ואחיך במכולת״ אמר כאילו שינן את לוח הזמנים שלנו ואולי זה מה שהוא באמת עשה,
״אמא אמרה לי לבוא לקחת ממך את המתנה שלי״ עניתי בשקט ועם דמעות שעמדו לפרוץ מעיניי,
״איזה מתנה... היום הולדת... איתן אני כל כך מצטער״ עיניו הביעו חרטה עמוקה,
״אתה מצטער ששכחת את היום הולדת של הבן הבכור שלך או שבגדת באמא?״ עניתי והמשכתי מיד,
״אני אספר לה הכל את מודע את זה! אתה שובר לה את הלב ברגע זה ממש מבלי שהיא מבינה את זה בכלל!״ המשכתי לצעוק משפטים ספק מובנים וספק לא אבל בתור ילד בן שנים עשרה לא היה לי אכפת אם זה מובן,
״אם היא לא תדע זה לא ישבור לה את הלב ילד, אני אוהב את אמא שלך ואני יודע שגם אתה אוהב אותה מאוד אז בוא פשוט נשמור את זה בסוד אוקיי? בינינו,מה אתה אומר איתני?״ איתני, שם החיבה הגרוע שאבי נתן לי,הוא לא היה האחד שבחר לי את שמי ולכן הוא ניסה במהלך כל חיי לשנות אותו הגרסאות שונות אבל אני אהבתי את הגרסה המקורית של אמי, איתן, או כמו שהיא תמיד אומר ״בדיוק כמו איתן הטבע, החזק מכל, בדיוק כמוך בני״
״אני הולך לספר לה, אני מציע לך לארוז תיק וללכת לפני שהיא תחזור לדבר איתך״ אמרתי אבל לפני שהספקתי להסתובב הוא אמר דבר ששינה את פני המשחק והחיים שלי לחלוטין,
״מה דעתך על ג׳ורג ותומאס?״ הוא שאל וקפאתי,
״למה אתה מתכוון?״
״אבא יודע לזהות מתי הבן שלו מאוהב ילד, בדיוק כמו שאני יודע עליך ועל הרגשות שלך כלפי בלה אבל על זה נדבר אחר כך, אז חזרה לאחיך, איך אתה חושב שהוא יגיב או ירגיש אם אני אגיד לו לארוז את חפציו וללכת מהבית? לא תיכננתי להגיד לו משהו כזה אבל מצד שני גבר וגבר? זה ממש נוגד את כל החוקים הקיימים, זה דוחה פתאום שאני חושב על זה, ואולי כדאי שאני אגיד את כל זה לאחיך, אשתף אותו במחשבותי״ אמר והרגשתי את דמי בוער בי ושמעתי את ליבי דופק בחוזקה, הוא סוחט אותי,
״אז מה אתה מעדיף? לשבור לאמא שלך את הלב ולאבד את השמחה של אחיך או שפשוט תעלים עין מה מעידה הקטנה הזו? מה החלטתך בני, הכל תלוי רק בך...״
מעידה קטנה זו לא הייתה ובנוגע לדילמה שאבי נתן לי, דילמה זו ממש לא הייתה, מאז היינו כמו שני זרים בבית אחד והידיעה שאבי מביא לבית נשים, למיטה של אימי כאשר אנחנו לא שמה גרמה לי להקיא יותר מפעם אחת, אבל לראות את אחי שמח ופורח עם בן זוגו האהוב היה שווה הכל, אפילו אם ביום מן הימים אימי תשנא אותי על כל מה שהסתרתי ממנה, זה עדיין יהיה שווה את זה,
״על מה אתה חושב?״ אשלי שאלה בזמן שחיכינו לרופא בחדרו במרפאה,
״כלום...״ לחשתי בשקט והבטתי לתוך עיניה היפות,
״אני יודעת שזה קשה לחשוב על חיים בלי אאביך, זה קרה לח לאחר מות אבי...״
״המחשבה הזו לא קשה לי בכלל, המחשבה הקשה היא איך אני אמור להסביר לאימי שידעתי במשך שנים שבעלה בוגד בה ולא אמרתי כי הוא סחט אותי שאם לא אשתוק אז הוא ימרר את חיו של אחי ההומו...״ לחשתי ספק בשקט וספק בצרה ואז הבנתי מה עשיתי, פעם ראשונה שדיברתי לפני שחשבתי על המילים, פעם ראשונה ששיתפתי יותר ממה שרציתי וכל זה רק בגלל, לא, זה לא בגללה,
׳אתה עייף איתן, זה היה יום ארוך׳ אמרתי לעצמי בזמן ששמעתי אותה מדבר מחדש,
״אני מצטערת, לא הה לי מושג״בעיניה הופיעה חרטה מסוימת ואני כמו האידיוט שאני הבנתי גם למה, היא שיתפה אותי במשהו אישי שלה על הוריה, על אבי ומבלי להיות סימפטי או מכיל עניתי לה שלא אכפת לי שאבי ימות, כנראה שקשרים חדשים זה לא הצד החזק שלי,
״בגיל שש הוא לקח אותי לפארק שהיה בממלכה הקודמת שלנו, עלינו על כל מתקן שהיה, קרוסלה, נדנדות, אפילו לנדנדות הגבוהות והמסוכנות ביותר אבל בגלל שרציתי אז הוא הניח לי בתוך הנעל גרב גבוהה שתגרום לי להיראות גבוה יותר ולהיכנס למתקן, זה היה היו להכי טוב בחיים עם אבי...״ עניתי וחייכתי חיוך קלוש אליה,
״אפשר לשאול מה הזיכרון שלך מאבא שלך?״
״הייתי בת שתיים עשרה...״ היא התחילה וחייכה חיוך עדין שכל כך רציתי לנשק... ׳תפסיק איתן!׳ צעקתי על עצמי והמשכתי להקשיב לה,
״הוא שמע אותן בוכה בבוקר בשירותים ונבהל, הוא דפק על הדלת כמה פעמים אבל לא נתתי לו להיכנס, אמרתי לו שאני מדממת בשירותים וכאילו הוא הבין על מה מדובר נהיה בשקט וכעבור לא פחות מחמש דקות שמעתי את קולה של המלכה בכבודה ובעצמה קורא לי מחוץ לדלת לצאת, ומי אני שאגיד לא למלכה!״ היא צחקה וצחקתי יחד איתה,
״לבסוף היא הסבירה לי הכל על ווסת חודשי ואמרה לי שלכל בעיה היא כאן בשבילי, זה היה הזיכרון האוב ביותר לא בגלל המלכה אלא בגלל מה שאבי עשה, הוא הפריע לסדר היום שלה והסתכן בפיטורים רק בגלל שידע שלה אני אקשיב, רק בגלל שידע שאני זקוקה לאמא פעם אחת ולא לאבא...״
״הוא נשמע אבא נהדר״ היא רק הנהנה בתשובה וכאשר ניסתה לקחת את כוס המים שלה היא התכווצה מכאב חד בידה,
״איך קיבלת את המכה?״ שאלתי כאשר כעסתי על מי שנתן לה לעבוד ככה,
״סידרתי את המיטות והחדרים לבואם של משפחת המלוכה ושל האורחים שלהם, אתם...״ היא התחיל להגיד ״ ובזמן שהנחתי את המגבות במגירה במקלחת היא נסגרה על ידי בחוזקה רבה״
״ולא לקחת או ביקשת חופש מהממונה עלייך?״ שאלתי מחדש,
״ביקשתי אבל היא אמרה שאי אפשר וזהו..״ בעיניים יכולתי לראות שיש עוד להוסיף וצדפת גופה הבנתי שהיא לא רוצה לספר לי את ההמשך, מפחד או מחוסר נוחות עוד לא הבנתי.
התכוונתי לשאול שאלה נוספת כאשר הרופא נכנס לחדר ובידו תחבושת ליד ופלסטיים חזקים במיוחד, ידעתי רק מהנראה של שני המרכיבים הראשוניים האלה שהלבישה הזו לא תהיה נעימה לה בכלל, וזה בלשון המעטה.
YOU ARE READING
Royal Service/שירות מלכותי
Romance*זהו סיפור הממשיך את עלילות הסיפור דם מלכותי/Royal blood, ויש לקרוא אותו לפני כן, הסיפור יימצא מנקודת מבטם של איתן (מדם מלכותי) ושל אשלי שאותה תכירו בהמשך* HIM-A simple man whose kingdom just fell into the ocean and sank into the abyss, his best fri...
