Royal Service/שירות מלכותי

אשלי(6)

עמדתי ליד איתן בכניסה לחדר שבו שוכבת גופתו של אביו ואיפה שאמו ואביו בוכים ונפרדים ממנו, הבטתי על פניו והתעמקתי ברנט שנמצא בין גבותיו על מצחו וכל מה שרציתי לעשות היה להעביר את ידי ממש שמה ולנשק אותו, לקחת ממנו את כל הדאגות והפחדים באותו הרגע, עיניו נראו כמו זוג עיניים של ילד קטם שהלך לאיבוד ואינו יודע באיזו דרך לבחור, שונות כל כך מהחזות החזקה והמאיימת שלו, מה שהזכיר לי את הסיבה שבגללה כל כך הופתעתי כאשר ביקש ממני לבוא איתו לספר למשפחתו את האמת, ועוד יותר הופתעתי כאשר הוא שאל את דעתי לגבי האמת ורצה לדעת אם הייתי במקומו מה הייתי עושה, והאמת? אמרתי לו שלא הייתי מסתירה עוד את האמת, שהייתי הולכת לחדר שבו שוכב אבי המנוח, לחדר שבו כל במלחה התכנסה בשביל הפרידה האחרונה והייתי מורידה את האבן מליבי, מה שהוביל אותי לדבר השלישי שהפתיע אותי וסביר להניח המפתיע ביותר, הוא הקשיב לי! והנה אנחנו כאן...
ידו החזקה והיציבה בניגוד מוחלט לעיניו הונחה על הדלת והוא פתח אותה לרווחה, נכנס לבפנים ומשאיר את הדלת פתוחה לגמרי רק בשבילי, נכנסתי אחריו ובהית בנוכחים בחדר חוץ מהמנוח שהיה מכוסה בשמיכה עד מעל הראש, משפחתו של איתן הייתה כאן, אימו ואחיו, ליד אחיו עמד עוד נער בן גילו שחיבק אותו אז הנחתי שהוא בן זוגו תומאס לפי דבריו של איתן, ובנוסף אפילו בעלת העיניים הורודות, אסטריד ובן זוגה, המלך החדש והטרי גבריאל, לידם עמדו שני אנשים בוגרים ועם עיניים עייפות ודומעות, ולפי קרבתה של אסטריד אליהם הנחתי שהם הוריה המאמצים, לפי דבריו של איתן שוב,
״בן שלי, הגעת״ אמו של איתן לחשה והתקרבה לעברו, מניחה יד על לחיו ומחבק בחוזקה, ג׳ורג אחיו לא חיכה להזמנה ומיהר להצטרף לחיבוק המשפחתי והמנחם,
״מי זו?״ לבסוף לאחר שהתנתקו מהחיבוק אימו הסתכלה עליי ושאלה את בנה הבכור,
״אני אשלי, המשרתת האישית של איתן, בן חסותו של המלך...״ לפני שהספקתי להביע את תנחומיי הכנים איתן קטע אותי ומילותיו גרמו לליבי לקפץ,
״חברה״ הוא הסתכל לי עמוק בעיניים כאילו נפגע מילותיי ובו זמנית הבין אותן, ״היא חברה טובה״
״איתן, זהו פרידה רק למשפחה חמודה, אני אשמח אם תלכי בחוץ״ אמו פנתה אלי מעכשיו ואני הבטתי לעברו של איתן לפני שהסתובבתי לדלת והחוצה, אבל לפני שהספקתי לעשות צעד מחוץ למרחב של המשפחה יד הונחה על ידי וסובבה אותי לעברה,
״היא נשארת״ איתן קבע, עזב את ידי ונתו לי להתגעגע לחום ידו מחדש,
״אוקיי, אני שמחה שבאת להיפרד מאביך ו...״ אמו התחילה להגיד והתקרבה למיטתו של אביו לפני שאיתן הספיק לקטוע אותה,
״אני לא כאן בשביל להיפרד ממנו, נפרדתי מאבא שלי כמעט לפני עשור, אין לי מושג מי זה ששוכב במיטה״
״איתן״
״אחי!״ השתנקויות הלם נשמעו מכל עבר ואני הנחתי את ידי על גבו התחתון, מסמלת לו שאני עדיין כאן,
״הוא היה בוגד אמא...״ איתן לחש את המילים במהירות כאילו פחד מהן אבל עם זאת הסתכל לתוך עיניה של אימו באומץ רב,
״על מה אתה מדבר!?״ ג׳ורג אחיו צעק ונעמד ליד אמם כמו במגננה,
״נכנסתי לו באמצע מעשיו עם מישהי אחרת ביום ההולדת השלוש עשרה שלי, רציתי לספר לך אמא, כל כך רציתי לספר לך מאז אבל הוא איים עליי...״
״הסתכלת על עצמך במראה בפעם האחרונה איתן?! מי יכול לאיים עליך אהה? מאיפה אתה ממציא את זה?!״ אחיו צעק עם דמעות בעיניים ואיתן היה נראה פגוע עד עמקי נשמתו אבל הוא לא נסוג מעמדתו, אילולא עיניו הייתי בטוחה שהוא מלך או לפחות קרוב משפחה של אחד,
״הוא איים שימרר לך את החיים, הוא ידע על הרגשות שלך לתומאס, הוא ידע שאתה הומו והוא אמר לי שהוא יעף אותך מהבית ויגרום לך לשנוא את עצמך אם אני אשפר לאמא״ עיניו של ג׳ורג נפערו בהלם ובגמגום ניסה לומר,
״א..תה משקר״ איתן רק הניד את ראשו בתשובה ולבסוף ענה,
״אתה זוכר את הפעם ההיא שאבא כעס כי הבאת את תומאס לארוחת ערב מבלי להודיע לפני? זוכר שלפני בפעם ההיא הוא לעולם לא כעס?״ ג׳ורג רק הנהן וחיכה שאחיו הגדול ימשיך את הסיפור, ״אז באותו בוקר תפסתי אותו ממשיך עם הבגידות ולא יכולתי יותר לשמור בבטן אז איימתי שאני אספר לאמא מחדש ומבלי לחכות יצאתי מהבית, תכננתי לספר הכל באותו ערב כאשר אני ואמא היינו לבד במרפסת הקדמית אבל נכנסנו לבית עקב צעקות שנשמעו מבפנים, אז הבנתי שהוא רציני לגבי האיום שלו ושתקתם מאז״ הוא סיים את מילותיו ומבלי מילים אמר לאין שהוא מצטער כל כך, ג׳ורג רק הניח יד לוחצת על כתפו של איתן ויצא בהליכה מהירה מהחדר בעוד הן זוגו מהאחוריו,
״אבא שלך תמיד אמר שאחרי מותה של בלה נוצרו אצלך בעיות של אמון ושל שקרים אבל לעולם לא חשבתי שזה נכון עד היום, אני עדיין מנסה להבין איך גם במותו של אביך הצלחת לסובב הכל שיהיה קשור אליך״ מילותיה היו כואבות ועיניו של איתן נצצו מדמעות,
״אמא את יודעת שזו האמת, את תמיד ידעת אבל לעולם לא רצית להאמין, נכון? אחרי הכל איזה סיבה הייתה לך לשלוח אותי לקרוא לאבא אינספור פעמים ואיכשהו מרבית הפעמים האלה היו כשאר הוא היה עם מישהי? צירוף מקרים זה לא״ ענה לאמו ואת פרט המידע הזה לא ידעתי, שני הוריו שיחקו בו, אמו גרמה לו להיכנס לכל העניין הזה מלכתחילה ואביו גרם לו להסתיר סוד במשך שנים ואיים עליו, 
״אתה טועה!״ היא צעקה על בנה שעמד כמו סלע איתן מולה ולא זז למרות הדחיפה הקטנה שהיא ניסתה לתת לכתפו,
״את רימית אותי ואבא איים עליי במשך שנים, זהו לא שקר אמא ואת יודעת את זה...״ הוא המשיך להגיד אבל הייתי מרוכזת במשהו אחר שלא שמעתי אותו, ידה של אימו רעדה באופן מסוכן אבל לא בשבילה, הרעד הזה תמי אמר מבחינתי רק דבר אחד, מכה או מכות, תמיד כשמישהו מעוצבן או כועס ידו מסוגלת לעשות דברים שהמוח רוצה מבלי לחשוב על זה לפני כן, ולמדתי בדרך הקשה שלפעמים אפילו האנשים הקרובים לחיינו מסוגלים להיות האנשים שמכאיבים לנו, פיזית או רגשית, כשידה התחילה לעלות לעבר פניו של איתן לא חשבתי פעם נוספת ונעמדתי לפניו בדיוק שידה הוטחה בפניי בחוזקה, ואו שאני הייתי ממש קלה וחלשה להעיף או שהיא פשוט הייתה ממש חזקה, מה שגרם לי ליפול לרצפה ולראשי להיות מוטח על הרצפה הקשה, שמעתי קולות במעומם לפני שלא שמעתי כלום ולפני שראיתי חושך גמור פגשתי בעיניו של איתן והרגשתי את ידיו נושאות אותי כלפי מעלה, גורמות לי לעזוב את הקור של הרצפה ולהיעטתף על ידי חום גופו.