Royal Service/שירות מלכותי

איתן(11)

שיערה היה חום בהיר על גבול הזהוב ועיניה היו אדומות בוהקות, זו הייתה בלה, מי שנהגה להיות בלה שלי אבל כבר לא, נימצאנו באותו המסדרון שירותי בזכרוני מאותו היום, המסדרון שגורם לכל סיוטי הנוראיים מכל ולחלומות הטובים ביותר שלי בעת ובעונה אחת, היא עמדה ממש מולי באותו הלבוש שלבשה באותו ביום וכתם דם כהה התנוסס על בגדיה,
״בלה...״ לחשתי בקול חנק והיא חייכה בחמימות שהתגעגעתי אליה כל כך,
״אל תדאג איתן, כבר לא כואב לי״ היא אמרה והתקרבה אליי בעוד שאני לקחתי צעד אחורה הרחק ממנה,
״אני לא מבין״ לחשתי פעם נוספת בקול יותר יציב ממקודם,
״ראיתי אותך נעלם מן העולם מאז שאני הלכתי״ היא אמרה ולמרות שבהחלט לא נעלמתי בשנים האלה הבנתי את כוונתה,
״את לא הלכת, רצחו אותך!״ עניתי ביותר קול ממקודם והתקרבתי לעברה צעד אחד,
״אני יודעת, אפשר לשאול שאלה?״
״שאלת עכשיו לא?״ הרמתי גבה לעברה,
״שאלה אחרת, יש מישהי שתפסה את ליבך מחדש נכון?״ לשאלה הזו לא ציפיתי בכלל, ״אולי אני מתה אבל זה לא אומר שאני לא יכולה לבדוק מה שלומך מדי פעם״ חייכה,
״איך עשית את זה?״ שאלתי וכבר התחלתי לחשוד שזו לא היא אבל מצד שני אני חולם אז מי זו כבר יכולה להיות אם זו לא היא?
״חברה של אסטריד עזרה לי לבדוק מה שלומך מדי פעם, אסטרה שמה״ את השם הזה ידעתי לפי הסיפורים אבל לא התעמקתי בלמה יותר מדי עכשיו,
״אז מי זו אשלי?״ חיוכה גדל,
״את לא כועסת? נבגדת?״ שאלתי את מה שהיה על ליבי מאז אותה נשיקה סוערת עם אשלי בחדרה, או מאז הנשיקה העדינה והתמימות שחלקנו במרפאה,
״אני מתתי איתן, לא ציפיתי ממך לשמור לי אמונים גם בזמן המוות, למען האמת אני שמחה שהמשכת הלאה, הכרת מישהי שגורמת לך לחייך מחדש אחרי שאני לקחתי ממך את החיוך, אני שמחה בשבילך״ היא אמרה ודמעה עלתה לעיניי, בלה התקרבה אליי והניחה יד על חזהי ויד שנייה על לחי, ״המוות שלי לעולם לא היה אשמתך, תקפו אותנו בספינה, הפתיעו אותנו במארב ואני נפלתי יחד עם עוד שומרים אחרי בספינות באותו היום, בבקשה איתן, תפסיק לשאת את האשמה הזו על ליבך, ובמילים אחרות, יש לך את הברכה שלי להמשיך הלאה...״