Royal Service/שירות מלכותי

איתן(8)

בפעם הראשונה הבנתי את המשמעות של לראות שחור אבל בו זמנית לראות הכל, זה לא לראות שחור אני הולך להתעלף סוג כזה, זה לראות שחור מכעס סוג כזה, בשנייה שאשלי הזיזה את ידי ממנה הבנתי מה קורה כבר אז אבל לא יכולתי להחליט לבד עד שתגיד לי, וכאשר הסתכלתי על שפתיה לא יכולתי לעצור את עצמי והטחתי את שפתיי על שלה אבל הייתי עדין רק בשבילה מפני שאם זה היה בשבילי הייתי מראה לה בדיוק איך היא גורמת ללב המת שלי לפעום מחדש, אבל עדיין ההרגשה כאילו אני בוגד בבלה צבטה את ליבי אבל בו זמנית ידעתי שזה מה שהיא הייתה רוצה, שאכיר מישהי שגורמת ללב שלי לפעום מחדש ולהמשיך הלאה, ברגע שידיי ירדו למותניה והנשימה שלה נעתקה ממנה הבנתי שמשהו לא בסדר קורה והזזתי את ידיי חזרה לפניה, כנראה המקום היחידי שלא פגעו בה בו,
״אשלי, ספרי לי מה קורה, בבקשה...״ ביקשתי והצמדתי את מצחי לשלה לאחר שראיתי בעיניה את ההתלבטות האין סופית, היא מפחדת ממי שפוגע בה, כנראה מפחדת שאני אפגע מחצים שכוונתם לפגוע בה אבל זה בדיוק מה שהיא עשתה בשבילי הבוקר, נתנה לחץ, לאמא שלי, לפגוע בה רק כדי שאני לא איפגע, ובכנות מלאה אם יש מישהו שמעוניין לפגוע בה אז לעמוד בינו לבינה זה המקום היחידי שאני מעוניין להימצא בו,
״אשלי, לא איכפת לי להיפגע כל עוד אני מגן עלייך, כל עוד את מוגנת בין זרועותיי...״
״למה...?״ הלחישה שלה הפתיעה אותי ועיניה היו מלאות בדמעות, ״למה אתה עושה את זה? למה איכפת לך ממני ולמה נישקת אותי? אתה אפילו לא מכיר אותי ואני בסך הכל המשרתת שלך״ היא ענתה בכנות את האמת ולא יכולתי להפסיק להביט בעיניה,
״בגלל שלפני יותר משנה הלב שלי מת אם אהובת ליבי אבל משום מה בשנייה שראיתי אותך גרמת לו לפעום מחדש, ובכל פעם שאני רואה אותך יותר ויותר הלב שלי פעם עוד ועוד קצת בכל פעם, כשראיתי אותך שוכבת כאן הרגשתי שעקרו לי את הלב מחדש אבל את התעוררת, אם יש מישהו בארמון הזה שפגע בל או שפוגע בך בזה הרגע בהווה אני רוצה לדעת, תתני לי להגן עלייך ולהיות שמה בשבילך״ ביקשתי ממנה ועיניה נעצמו בחוזקה כאילו מנסות לגרש זיכרון רע,
״שר הביטחון, טומן...״ הלחישה שלה הייתה מספיקה בשביל שהבין לבד מה הוא עשה לה, אבל בכל זאת הייתי צריך אישור אחרון ממנה. וכל כל כאב לי לשאול אותה את הבאות,
״מה הוא עשה לך?״ ליטפתי את פניה בזמן שחשבתי על כל הדרכים בהם אגרום לו לשלם,
״הוא לקח ממני את הטוהר שלי...״ המילים הללו הספיקו לי כאשר עולמי נצבע בשחור ובשנייה שדלת החדר נפתחה ופרדירק נכנס עם הרופא אני יצאתי מהחדר לעבר חדדו של השר.
״איתן חכה!״ צעקתה של אשלי נשמעה מאחוריי אבל אני המשכתי בשלי, הגעתי לחדר ופתחתי את הדלת בחוזקה, מבהיל את המשרתת המבוהלת שבכל פעם אחרת הייתי מבקש ממנה סליחה על שהבהלתי אותה אבל לא עכשיו, יד הונחה על כתפי ולפי העדינות ידעתי שזוהי אשלי,
״איפה השר?״ שאלתי מיד,
״במשרד המלך, מדבר עם המלך גבריאל והמלך אלכסנדר״ היא אמרה כמעט בלחש, יצאת מהחדר ועקפתי את אשלי ולמרבה הפלא היא הצליחה לעקוף אותי ולגרום לי לעצור,
״מה אתה הולך לעשות?״ שאלה,
״אני הולך לגרום לו לשלם, למה יצאת מהמרפאה?״ היה תורי לשאול,
״באתי לעצור אותך, אתה יודע מה יעשו לך אם תתפרץ למשרד המלך, תפריע לפגישה ותאשים את השר בכל הדברים הללו? איתן, בבקשה...״
״את מנסה להגן עליו?״ שאלתי בהלם ובספק בליבי,
״לא! אני מנסה להגן עליך!״ היא צעקה,
״ומי יגן עלייך אשלי!? מי? אני הולך לעשות את זה אבל אם תגידי לי עכשיו שיש סיבה אחרת שבגללה את לא רוצ שאני אעשה את זה חוץ מהסיבה הזו אז תגידי לי עכשיו?״
״הם ישימו אותך בכלא איתן, אם אתה תהיה בכלא אז מי יגן עליי אז? אתה היית הראשון ששם לב והגן עליי, בבקשה אל תלך עכשיו...״
״את סמכת עליי מספיק בשביל לספר לי הכל, אז בבקשה תסמכי עליי מספיק בשביל להאמין לי כאשר אני אומר לך שאני לא אעזוב אותך לבד לעולם, אוקיי?״ אמרתי לב בכנות וידעתי שלא משנה מה יקרה בינינו, בין מה שיש בינינו אני לעולם לא אעזוב אותה, היא הנהנה עם ראשה והסתובבה ללכת לכיוון שזיהיתי משרד המלך, איפה שהשר נמצא,
״את לא באה איתי״ קבעתי לה עובדה בזמן שהלכתי לצידה,
״ למה לא?״ שאלה,
״כי אני הולך לגרום לו לשלם על כל הפעמים שהכאיב לך ואני לא מעוניין שתראי את זה״ אמרתי לה מבין שיניים חשוקות, היא עצרה במקומה וגרמה לי להסתובב לעברה,
״הוא באמת גרם לי לכאב, בעיקר בפעם הראשונה, אז למה אני לא רוצה שתעשה את זה? מה לא בסדר איתי שאני מגינה עליו?״ היא שאלה וראיתי דמעות בעיניה,
״לפעמים כאשר אנחנו נמצאים במצב של שבויים המון זמן אז המוח שלנו מחשיב את השובים שלנו שחלק מהחיים ושבלעדיהם אין לנו חיים אחרים ולכן עדיף שהם וכל הכאב שהם גורמים לו אישאר, אבל תסמכי עליי כשאני אומר לך שכדאי לך בלעדיו״ הנהון אחד ממנה היה כל מה שהייתי צריך ולא חיכיתי רגע נוסף לפני שהתקדמתי לעבר משרד המלך שהיה ממש מעבר לפינה, שמעתי קולות מאחורי הדלת ובשנייה ששמעתי את אותו המוכר והמחליא עיניי ראו רק שחור ואת הרצון להכאיב לו בשמה של אשלי, פתחתי את הדלת בתנופה למרבה הפלא של שניה המלכי שישבו בשולחן ועיניו של השר הראו זלזול גדול לכיווני,
״אתה תמיד מסכים לילדי החסות שלך להתפרץ לפגישות שלך מבלי לדפוק אלכסנדר?״ הוא לגלג לכיוונו של המלך שזעם לעבר אבל מ״מ שלט הה לי אכפת מזה עכשיו,
״לא אני לא, איתן מה אתה עושה...״ המלך התחיל לומר אבל כב אלא שמעתי אותו כי הייתי עסוק בל תמיד את השר לקיר מצווארון חולצתו ולהחזיק את הפגיון של השר עצמו לקו הצוואר, המקום המתאים ביותר לשסף גרון, אירוני אם תישאלו אותי, הפגיון שאמור להגן על השר עכשיו מוצמד לגרונו, זה נהדר, הרגשתי מתכת קרה על עורפי והנחתי שזהו גבריאל שהוציא את חרבו,
״תוריד את הפגין ותעזוב אותו מיד איתן!״ גבריאל צעק אבל לא הקשבתי,
״אהבת את זה?״ שאלתי, ״אהבת את ההרגשה של להיות מעל מישהו חסר אונים ולעשות בו כל מה שאתה רק רוצה רק בגלל התפקיד שלך?! אהבת את ההרגשה של גופה העדין תחתיך זמן שעשית בה מה שרק רצית בזמן שהיא רעדה ובכתה ורצתה לברוח ממך אבל לא נתת לה?!״ עכשיו צעקתי ואם מקודם המלך וגבריאל לא הבינו במה מדובר עכשיו הם בטוח הבינו,
״מה? על מי אתה מדבר איתן?״ המלך אלכסנדר שאל ועניתי בכנות,
״אתה צריך לעשות בדק בית נוסף הוד מעלתך כי יש לך אנס בין שולחן השרים״ עניתי וזרקתי את הפגיון על הרצפה ועם ידי השנייה הכנסתי אגרוף לפניו,
״זה נכון טומן?!״ עשיו המלך צעק יותר ממני ועיניו הראו כעס ופגיעות,
״למי אתה מעדיף להאמין, לי או לאיזה שהוא ילד שאספת ברחוב? וחוץ מזה, איפה הנערה שאתה מדבר עליה? אם זה מכון אז איפה היא? שהיא תגיד לנו שזו האמת...״ הוא אמר ויכולתי להבין גם למה, אשלי סיפרה לי את האמת אבל אני בספק אם היא תהיה מוכנה לספר את האמת לכל אחד אחר, דמי רתח רק מהמחשבה שהוא מודע לכך שאשלי פגועה ומפחדת לדבר ולכן הוא מספיק אמיץ בשביל לא להגיד את האמת, אבל אם הוא רק היה יודע שכרגע אין לי שום דבר להפסיד אלא רק להרוויח, אז הטחתי עוד אגרוף בפניו וכאשר נפל ארצה המשכתי והמשכתי עד שהרגשתי כמה זוגות ידיים שמושכות אותי אחורה, מהשר שכרגע דימם מכל פניו אבל עדיין היה ער לגמרי, מכל צעד שלי עמד שומר אחר ובמבט אחד שלי עליהם הם נרתעו אחורה במעט,
״תגיד את האמת!״ צעקתי עליו,
״אם מה שהילד אומר נכון טומן אני מציע לך לדבר עכשיו״ המלך אמר, ויכולתי לראות שהוא חצוי לשניים, בין מי שהוא סמך עליו והכיר במשך שנים ובין ילד שהוא באמת אסף ממלכה שבורה, אם כי אני כבר מזמן לא ילד וזה נראה שאף אחד לא קולט את זה עדיין,
״הוא משקר אלכסנדר...״ הוא התחיל לומר ונקטע על ידי קולה המתוק ששוב גרם לליבי לפעום ולהחסיר פעימה בו זמנית אם זה בכלל אפשרי,
״הוא דובר אמת, איתן דובר אמת״
״ואיך את יודעת את זה אשלי?״ המלך שאל ונראה חושד בכל דבר עכשיו אבל אפילו הוא לא היה מוכן לשמוע את המילים הבאות שיצאו מפיה,
״מפני שאני הייתי שמה, אני הייתי זו שהוא... שהוא...״ היא לא הצליחה להמשיך את המשפט ורק בלעה את רוקה ועצמה את עיניה, ידיה עלו לאוזניה, כל מהלך שגופה עשה עכשיו היה נראה כאילו הוא מנסה ללחסום את הזכרונות המרים של אותם הימים בהם הוא היה פוגע בה,  עשיתי צעד לקדימה וידיהם של השומרים התחזקו עליי לפתע, ושוב רק מבט אחד ממני והם שיחררו את ידיהם ממני אבל נשארו דרוכים למקרה שהחליט לקפוץ על השר עוד פעם, ובאמת שקלתי את זה, התקופתי לעברו של השר שהבין שזהו סוף המשחק מבחינתו ולחשתי לפניו עם חיוך מזלזל משל עצמי, אירוני כבר אמרתי?
״תיגע בה עוד פעם אחת ומה שקרה עכשיו יהיה כאין וכאפס לעומת מה שאעשה לך פעם הבאה״ קמתי מהרצפה והלכתי לעבר אשלי שעדיין היית העם ידיים על אוזניה ועיניים סגורות ומאחוריה שמעתי את המלך מורה לשומרים לקחת את השר לצינוק עד המשפט שיקבעו לו, ידעתי שאני אמור להיות שמח ולחשוב שניצחנו אבל בעודי צופה בכשלי כל כך פגועה ככה הבנתי שאין שום מנצחים למצב הזה, ייקח זמן עד שהיא תמצא מנצחת אבל אני יודע שאני לא אתן לה לטבוע לבד בים הסוער הזה, אני הולך להיות האחד שייתן לך את המשימות שלו רק כדי שלא תנשום מים, אני אהיה האחד שיכבה את האש ורק אז אתן לה לעבור, ואני אהיה זה שייפול איתה לתהום החשוכה והאפלה רק כדי שלא תיפול לבד,
הנחתי את ידיי מסביב לכתיפייה וקירבתי אותה אליי, מרגיש איך לאט לאט גופה נרפה בשבילי ואיך ידיה עוזבות את מידיי ראשה ועוברות ליצידיי גופי, מחזיקות בחולצתו בחוזקה כאילו הייתה גלגל ההצלה שלה, וידעתי שאם היא רק תבקש זה משה אני אעשה בשבילה, ושאם היא תבקש את הירח, אפילו אם זה בלתי אםשרי, אני אמצא דרך ואביא לה אותו,
״אל תוותר איתן... יום יבוא ואתה תמצא אהבה מחדש... תבטיח לי שלא תוותר על אותה אהבה...״
״אני מבטיח...״
השיחה האחרונה שלי ושל בלה על הספינה התנגנה בראשי ברגע זה והבנתי שזה מה שאני עושה, לא מוותר עליה ולא מרים ידיים בדיוק כמו בלה ביקשה מפני שאם אני אודה בזה ואם לא, אשלי היא אהבה שלי.