Royal Service/שירות מלכותי

איתן(21)

״תפסו אותם?״ שאלתי את המלך אלכסנדר כאשר נכנס לחדרי אחרי שאשלי יצאה והלכה לקרוא לרופא שיבדוק אותי,
״כן, הצלחנו לתפוס את שניהם במרתף בדרך יציאה מהארמון, הם עכשיו בצינוק מחכים לתחקור אבל היו לי דברים יותר חשובים לדאוג להם״ אמר ואני רק הבטתי בו במבט שואל, לא מבין מה יכול להיות יותר חשוב מלהבין איזו ממלכה מנסה לעשות מהלך,
״מה יש לא להיום איתן? אתה היית הדבר היותר חשוב, הבריאות שלך, אולי מבחינתך להיות בן חסותי ולמצוא את הבוגדים אבל מבחינתי אתה בן חסותי האמיתי, ובדיוק כמו שהייתי לצידו של בני כאשר היה חולה ככה אני אהיה לצידך כאשר אתה במיטת החולים״ המלך אמר בכנות אבל לצערי פניי היו חתומות לכל דבר, הייתי רוצה להגיד לו תודה או משהו מרגש אבל כל מה שיצא לי יב,
״אתה לא אבא שלי ולעולם לא אראה בך כאחד״ הוא לא הראה שמילותיו פגעו בו וכבר לא ידעתי מה לחשוב,
״אני לעולם לא אהיה אביך ולעולם לא אנסה להחליף אותו, אבל אני מקווה שיום יבוא ותתי לי להתקרב אליך מספיק בשביל להיות כתף להישען עליה כשתזדקק״ לזה לא עניתי בכלל מהסיבה הפשוטה שלא יב לי מה לענות, רק הנהנתי לעברו ומחשבותיי נדדו חזרה אל עבר אותו הבוגדים ואל הממלכה ששלחה אותו ועוד לא ידועה לנו, רק מלחשוב על זה כעס בייבי בתוכי ממחשבה שעכשיו אני לא צריך לדאוג רק לעצמי ולאחים שלי אלא גם לבת זוגתי שב... שבהיריון, רק מהמחשבה על ילדה דומה לה או ילד הדומה לי חיוך עלה לפניי ומיד המלך שם לב לכך,
״אני מחר את החיוך הזה, גם כאשר אשתי הייתה בהיריון החיוך הזה על לפניי, אתה מתרגש?״ שאל והבטתי לעברו בחיוך שלא יכולתי להוריד מפניי,
״מאוד, אשלי סיפרה לי שהיא מפחדת והצלחתי להרגיע אותה אבל איך...״ עצרתי את עצמי כששמתי לב שאני משתף יותר ממה שאי פעם תכננתי לשתף אבל מצד שני לא הרגשתי רע לגבי השיתוף הזה, אולי הוא באמת יכול להיות כמו כתף להישען עליה בשבילי אחרי הכל,
״בל איך אתה עוצר את הפחד שלך?״ עיניי מיד עלו לשלו בתהייה,
״לכולם יש אותו וזה דבר טוב, זה אומר שאתה תשתדל מעל הרגיל ותהיה אבא נהדר״
״גם אתה פחדת?״ שאלתי לאחר שאמר כולם,
״כן... אבי לא היה שמה בשבילי כאשר הייתי ילד ותמיד חיפשתי את אישורי, במחשבה לאחור אני מניח שזו הסיבה שנהייתי מלך כזה טוב ואבא טוב יותר״
״כי אבא שלך תמיד נתן לך להרגיש פחות ממה שהיית? איך זה טוב?״ שאלתי באמת,
״בדיוק בגלל זה ידעתי מה אסור לי לעשות עם ילדיי, בדיוק בגלל זה נהייתי אבא טוב לילדים שלי ובגלל זה נהייתי המלך שאני כלפיי נתיני,
אם יורשה לי לומר אביך בגד באמך, ואמא שלך שהשתמשה בך בשביל להפריע לו בכל פעם עם המאבת, הוא איים וסחט אותך והיא השתמשה בך, אז תגיד לי עכשיו מה אתה מתכוון לקחת מהשיעורים האלו לחיים וליישם אותם עם ילדיך?״ שאל ובכנות הייתי זקוק לשיחה הזו ולכן עניתי את מה שעל ליבי,
״דבר ראשון לעולם לא אבגוד באשלי, אני אוהבת אותה, ודבר שני לעולם לא אשתמש בילד שלי בדרך כזו מניפולטיבית, אני לעולם לא אהיה דומה לשניהם זה בטוח״ חיוכו של המלך התרחב מההבנה שלי,
״אז אתה כבר אבא יותר טוב ממה שהיה אבא שלך״ סיים את דבריו בדיוק שאשלי נכנסה לחדר עם הרופא והתיישבה לצידי.

במהלך כל הבדיקות שלקחו שעתיים אשלי והמלך לא זזו מלצידי, אשלי אמרה שג׳ורג ואסטריד בחוץ מחכים לי פשוט הרופא אמר להם שזה יכול להיות עומס בשבילי כיוון שרק התעוררתי אחרי שבועיים, לאחר שהרופא סיים ויצא מהחדר אשלי קפצה מהספה בצד החדר שעליה התיישבה עם המלך ורצה לעברי, המלך קם והתקדם גם הוא אבל בצורה רגועה ייתר משלה,
״מה קרה?״ שאלתי אותה מיד,
״המלכה סיפרה לי שיש ל דרך לדעת את מין העובר!״ היא צעקה בהתרגשות וחייכתי לעברה חיוך מלא בשיניים,
״הילד הזה בהחלט צריך להיוולד כבר, לעולם לא ראיתי אותך מחייך ככה״ קולו של גבריאל נשמע מפתח הדלת וגורג ואסטריד העבירו את מבטם מאשלי ואליי ולבסוף שניהם קפצו על המיטה גם כאן והחילו לצעוק שהם דוד ודודה, אני רק הוצאתי מפי אנחת כאב כאשר החיבוק הפך להיות מוחץ והם זזו ממני באיטיות ומבטי של סליחה,
״תחשבו שהילדים שלנו יהיו הילדים הכי טובים! הם יגדלו ביחד ויהיו כמונו, זה מדהים!״ ג׳ורג צעק בשמחה בזמן שאני ואסטריד הנהנו בזמן שהיא הסתכלה על גבריאל שהביט מהופנט לעיניה,
״מה אמרת לגבי מין העובר?״ שאלתי מחדש את אשלי כאשר ג׳ורג שתק לרגע ונתן לי להשחיל מילה, עיניה הוארו יותר ויותר מכל שנייה כאשר דיברה,
״המלכה סיפרה לי שיש לה מן שרשרת שמסוגלת לדעת את מין התינוק עוד לפני שנולד, אני שוכבת במיטה ומעל הבטן היא מחזיקה את השרשרת, אם התליון מתנדנד לצד קדימה אחורה זה בן ואם לצדדים זו בת, רוצה שנעשה?״ לפני שהספקתי לענות רעש קריסה ובום נשמע וטילטל את כל הארמון, באדרנלין מתפרץ החזקתי את אשלי קרוב אליו ונפלתי ממיטה ישירות לרצפה, מחזיק אותה עם יד על בטנה במגננה, מהצד ראיתי את גבריאל עושה את אותו הדבר לאסטריד, מחזיק אותה קרוב אליו ועוטף אותה במגננה גם כן, ראיתי את עיניו המבולבלות של ג׳ורג מכל מה שקורה ואת עיניו המביטות של המלך לידו,
המלחמה התחילה.