כלואה2: פרק 26- סקיי (קשה לקריאה).

1.3K 99 9
                                    

"לוקאס" גמגמתי. התרחקתי ממנו והנחתי ידי על שפתיי בעדינות, חוקרת את מעשיו.

הייתי מופתעת ולא ידעתי מה לומר. "אני.." גם קולו נקטע "אני מצטער" הוא חשב בעצמו על המעשה. הוא הסתובב ויצא. השאיר אותי עומדת ולא יודעת מה לעשות עם עצמי ועם מה שנעשה.

הרגשתי מלוכלכת. הרגשתי בוגדת. הרגשתי לא אני.

אבל, גם הרגשתי חיה. לראשונה. הרגשתי מה זה לחיות.

אני מתביישת בעצמי שאני חושבת כך. הרי אנדרס הוא האחד שלי. הוא זה שבגלל לכתו או לא לכתו אפשר לומר כעת לא הצלחתי להמשיך בחיים שלי. חשבתי שאין להם טעם בלעדיו.

התיישבתי על המיטה. לאט לאט הכנסתי את עצמי למצב שכיבה.

אם עד היום המחשבות שלי לפני השינה היו על מה היה קורה אם אנדרס היה כאן, הן השתנו.

עכשיו הוא כאן, שום דבר לא שונה. חוץ מהכאב שגדל בלבי פתאום.

העיניים השחורות שלו שהסתכלו עליי כאילו הייתי חפץ זר. הוא הסתכל עליי בחוסר עניין. הוא לא התרגש כמוני. הוא לא רץ לחבק אותי. הוא לא חייך אליי. הוא לא הרגיש אותי.

הוא הסתכל עליי ופשוט לא זכר מי אני ומה אני בשבילו.

כשעיניי פגשו את עיניו, התאהבתי. הרגשתי מערבולות הלב. חשתי שבעוד שנייה יהיה החיבוק הנצחי שחיכיתי לו שנים רבות. חיכיתי למוות שלי כדי לפגוש את אנדרס למעלה. בזמן שהוא בכלל נמצא למעלה בקומה העליונה, קומה מנותקת מהעולם. אם פעם חשבתי שהארגון מנותק מהעולם, אז מה זה להיות מנותק מהעולם וגם מהארגון? הוא הרי לא רואה אף אחד חוץ מכריס.

חיכיתי לחיבוק שלו. חיכיתי לידו שתלטף את הלחי שלי ברכות. חיכיתי שיאמר שהוא התגעגע וחיכה לי. חיכיתי שינשק. אם לא זה, לפחות שיסתכל עליי בעניים מוכרות.

התקפלתי במיטה בתנוחת עובר ונתתי לכאב להכאיב לי כמה שיוכל. נתתי לו לשרוף אותי מבפנים.

בכיתי בלי הפסקה, הדמעות הרטיבו את הכר ושום דבר לא עניין אותי.

צפיתי את העתיד. אמרתי שאולי הקינג לא יהיה אנדרס וכך, אצטרך להתמודד עם המוות שלו.

ומנגד הייתה את האפשרות שזה הוא והחיים שלי יהיו החיים שתמיד רציתי מאז היותי בת שמונה- עשרה.

לדבר הגרוע מכל, מה שקרה לי. את זה לא צפיתי. מי היה יכול? זה כמו לראות משהו יקר ערך סגור בקופסת זכוכית ואסור לך לגעת. שום רגש לא עבר בנינו.

עיניי לאט לאט נעצמו, אחריי לילה מרובה מחשבות על איך העתיד שלי היה אמור להראות.

***

אזעקה עולה ויורדת נשמעה בחדרי וחשבתי אולי אני הוזה. פתחתי עיניי ואכן אני חברה בארגון.

כלואה 2Where stories live. Discover now